ברוריה - אשתו של רבי מאיר ואהרון הכהן

25/04/2009 21:08:11

בס"ד ‏יום שישי 24 אפריל 2009

קווים לדמותה של ברוריה לעומת אהרון

דמותו של אהרון אחי משה השתמרה בזיכרון העם היהודי כאוהב שלום ורודף שלום (פרקי אבות א` משנה יב`)

דמותה של ברוריה אשתו של רבי מאיר השתמרה בזיכרון העם היהודי כאישה דעתנית שדעתה נשמעה בבית המדרש בתקופה שבה המימסד הדתי היה כולו בשליטה של הרבנים (כ-150 שנים לאחר חורבן בית שני)

המשותף לשניהם הינו אבל שפוקד את המשפחה , אבל ברמה של טרגדיה . את שניהם פוקד המוות ושניהם מאבדים שני ילדים בבת אחת .

מעניין לבחון ולהשוות את התנהגות שניהם

האבל של אהרון מסופר בספר ויקרא פרשת שמיני

כב וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם, וַיְבָרְכֵם; וַיֵּרֶד, מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה- וְהַשְּׁלָמִים. כג וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד-יְהוָה, אֶל-כָּל-הָעָם. כד וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָ עֹלָה וְאֶת-הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל-הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם. א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה- אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה. ג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן, הוּא אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל-פְּנֵי כָל-הָעָם, אֶכָּבֵד; וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן. ד וַיִּקְרָא מֹשֶׁה, אֶל-מִישָׁאֵל וְאֶל אֶלְצָפָן, בְּנֵי עֻזִּיאֵל, דֹּד אַהֲרֹן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, קִרְבוּ שְׂאוּ אֶת-אֲחֵיכֶם מֵאֵת פְּנֵי-הַקֹּדֶשׁ, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה. ה וַיִּקְרְבוּ, וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם, אֶל-מִחוּץ, לַמַּחֲנֶה- כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר מֹשֶׁה. ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-אַהֲרֹן וּלְאֶלְעָזָר וּלְאִיתָמָר בָּנָיו רָאשֵׁיכֶם אַל-תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא-תִפְרֹמוּ, וְלֹא תָמֻתוּ, וְעַל כָּל-הָעֵדָה, יִקְצֹף; וַאֲחֵיכֶם, כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל- יִבְכּוּ אֶת-הַשְּׂרֵפָה, אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוָה. ז וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ, פֶּן-תָּמֻתוּ- כִּי-שֶׁמֶן מִשְׁחַת יְהוָה, עֲלֵיכֶם; וַיַּעֲשׂוּ, כִּדְבַר מֹשֶׁה. {פ}

האבל של ברוריה מסופר במדרש משלי, פרשה לא

מעשה היה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש בבית המדרש בשבת במנחה, ומתו שני בניו. מה עשתה אימן? הניחה שניהם על המטה ופרשה סדין עליהם. במוצאי השבת בא ר` מאיר מבית המדרש לביתו. אמר לה: היכן שני בני? אמרה לו: לבית המדרש הלכו. אמר לה: צפיתי לבית המדרש ולא ראיתי אותם. נתנה לו כוס של הבדלה והבדיל. חזר ואמר לה: היכן שני בני? אמרה לו: פעמים שהלכו ועכשיו הם באים. הקריבה לפניו המאכל ואכל. לאחר שבירך אמרה לו: רבי, שאלה אחת יש לי לשאול לך. אמר לה: אמרי שאלתך. אמרה לו: רבי, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פקדון, ועכשיו בא ליטול אותו, נחזיר לו או לא? אמר לה: בתי, מי שיש פקדון אצלו אינו צריך להחזירו לרבו?!

אמרה לו: רבי, חוץ מדעתך לא הייתי נותנת אצלו. מה עשתה? תפשתו בידה, והעלתה אותו לאותו החדר, הקריבה אותו למיטה, ונטלה סדין מעליהם, וראה שניהם מתים ומונחים על המטה. התחיל בוכה ואומר: בני בני, רבאי רבאי, בני כדרך הארץ, ורבאי שהיו מאירין פני בתורתן!

באותה שעה אמרה לו: ר` מאיר, רבי, לא כך אמרת לי שאנו צריכים להחזיר הפקדון לרבו? כך אמר: "ה` נתן וה` לקח יהי שם ה` מבורך" (איוב א, כא).

אמר ר` חנינא בדבר הזה נחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר "אשת חיל מי ימצא".

מקום התרחשות האירוע- מות שני בני אהרון

מות שני בני אהרון קורה תוך כדי טקס רב רושם שבו חונכים את המשכן ואהרון לאחר שלמד ממשה במשך שבעה ימים את עבודת הקרבת הקורבנות מבצע את העבודה ביום השמיני לבד ללא עזרת משה אבל לעיני כל ישראל. בעיצומו של הטקס כאשר אש יורדת מהשמים ואוכלת את העולה ואת הזבחים שני בני אהרון מבצעים פעולה " וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה- אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם." שבעטייה "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה" . אהרון מתקשה להגיב על אשר רואות עיניו . בפרק זמן קצר יורדת אש פעמיים מהשמים פעם אחת לשריפת העולה ופעם שנייה לשריפת הבנים , לכולם ברור וגם לאהרון ששתי השריפות הן מאת ה` ואם זה רצון ה` אז איך על אהרון להגיב ? תגובתו של אהרון "וַיִּדֹּם, אַהֲרֹן" היא צידוק הדין , אי אפשר להתווכח עם העובדות , אלא צריך לומר את מה שאנו אומרים היום "ברוך דיין האמת" .

התורה אינה מגלה לנו את תגובתה או הרגשתה של האמא , אשתו של אהרון (אלישבע בת עמינדב) אולם המדרש בקהלת רבה מציג אותה באותו מצב של אהרון " אלישבע בת עמינדב ראתה ארבע שמחות ביום חנוכת המשכן. א. משה גיסה - מלך. ב. נחשון בן עמינדב אחיה נשיא שבט יהודה, ואף ראש כל הנשיאים, שהוא הקריב את קרבן הנשיאים ראשון, ביום חנוכת המשכן. ג. אהרן בעלה - כהן גדול מלובש אבני אפוד. ד. שני בניה - נדב ואביהוא - סגני כהונה, ששימשו על יד אהרן אביהם, כבכירים שבכהנים. וכיון שנכנסו נדב ואביהוא להקטיר שלא ברשות, נשרפו ונהפכה שמחתה לאבל, הוי אומר "ולשמחה מה זו עושה", שנאמר (ויקרא ט"ז, א`): "אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה` וַיָּמֻתוּ".

התורה לא מגלה לנו את רגשות אהרון ,אשתו ושני ילדיו הנותרים שנאלצו לחזות בנות יקיריהם "בשידור חי" , אלא רק שבתמורה לאיפוק הגדול של "וידום אהרון" הוא קיבל שכר שנתייחד עימו הדיבור , שנאמרה לו לבדו פרשיית שתויי היין שנאמר " וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. ט יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ, בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד- וְלֹא תָמֻתוּ" .

מקום התרחשות האירוע- מות שני בניה של ברוריה

ממאמר המדרש אנו מבינים כי שני בניה של ברוריה מתו בשבת בזמן שהיו בבית . מה הסיבה למותם ? לזה אין אזכור מפורש במדרש . האם היו חולים במחלה כלשהי ? מתשובתה של ברוריה לבעלה שהילדים הלכו לבית המדרש ניתן להסיק כי לא היו חולים וגם העובדה שרבי מאיר לא שואל בשלומם מביאה להבנה כי לא היה מדובר על ילדים שמצבם הבריאותי היה קשה. במקום אחר כתוב אמר ר' חמא בר ר' חנינא: מפני מה נתחייבו שני בניו של ר' מאיר ומתו שניהן בבת אחת?- מפני שהיו רגילין להניח בית המדרש ולישב באכילה ובשתייה. קשה לקבל גירסה זו משום שבשיח בין רבי מאיר לאשתו אומר רבי מאיר "צפיתי בבית הכנסת ולא מצאתים" ז"א בניו היו מבאי בית הכנסת ורבי מאיר חיפש אותם בין באי בית הכנסת.

ברוריה היא לבדה יודעת את אשר קרה , היא צריכה להתמודד עם השכול הקשה שפקד אותה בפתאומיות ועוד במהלך יום השבת שבו יש מגבלות קשות על הבעת

צער וטיפול במת. המדרש לא מסגיר את רגשותיה של

ברוריה אלא את התחשבותה הגדולה והמאוד שכלתנית בבעלה , רבי מאיר , כדי שהוא לא יצטער במהלך השבת באם יוודע לו ששני בניו נפטרו . אהבתו לבניו והערכתו אליהם היתה גדולה וזאת אנו רואים מתגובתו לאחר שנודעה לו הבשורה "התחיל בוכה ואומר: בני בני, רבאי רבאי, בני כדרך הארץ, ורבאי שהיו מאירין פני בתורתן! " . דומה שמתוך ידיעתה/הבנתה עד כמה רבי מאיר אוהב את שני בניו , ברוריה בוחרת בטקטיקה

קשה מאוד שמסתירה את כאבה האישי הגדול וכל זאת כדי שרבי מאיר יוכל להמשיך את שיגרת השבת שלו .

התנהגותה של ברוריה שכלתנית , היא אינה מביעה רגשות וכל התנהגותה מכוונת להסביר לבעלה שיש "להצדיק את הדין" היא מובילה אותו בדרך עקיפה להצהיר על

עקרונות שאולי היה קשה לומר אותם בגלל הנגיעה האישית . יש לי הרגשה שמעבר לדאגתה של ברוריה לבעלה יש פה מאבק שכלי מתמשך בין ברוריה לבעלה , בין מעמד הרב בבית המדרש "לחוסר" מעמדה של האשה , יתכן שיש בו ניסיון להוכיח לרבי מאיר שטען בבית המדרש "שנשים דעתן קלה" כיצד היא מתמודדת עם המצב הקשה ואף עוזרת ותומכת בו . רבי מאיר שמגלה עד כמה הוא אוהב ומעריך את שני ילדיו לא מגלה את רגשותיו כלפי אשתו , האימא , שאיבדה ביום אחד את שני בניה אלא שומר על תחושותיו ומסתגר בתוך אבלו הכבד.

וברוריה שכל התנהגותה היתה הקרבה לבעלה ( מילים עם השורש ק.ר.ב מופיעות מספר פעמים במדרש) ומה שכר קיבלה על כך ?

אמר ר` חנינא בדבר הזה נחמתו ונתיישבה דעתו, לכך נאמר "אשת חיל מי ימצא".

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .