ברכה לזוג לגיל 60

14/12/2014 11:52:42

אנחנו חוגגים היום מסיבת גיל 60 לחי ולפנינה תמם.

בד"כ כלל כשמברכים מישהו שמגיע לגיל 60 מאחלים לו שיגיע עד 120 אבל עכשו ששניכם חוגגים גיל 60 אתם כבר ביחד 120 אז איך נברך אתכם? עד 240 , זה לא נשמע כל כך, אז נאחל לכם שביחד תהיו 120 ק"ג

זה לא פשוט בימינו לשמור על זוגיות במשך עשרות שנים, ברוך השם זכיתם לגדל משפחה לתפארת לחתן את הילדים ואתם רואים הרבה נחת מהנכדים.

כאשר מחפשים מקורות לתהליך של זוגיות לערגה בין בני הזוג, לכמיהה של האחד לשני קל למצוא את התיאורים במגילת שיר השירים.

שיר השירים אשר לשלמה – "השירים" בהא הידיעה, השיר הכי חשוב ששלמה כותב. ברובד העליון של מגילת שיר השירים מתארים מערכת יחסים בין גבר ואשה ברובד העמוק יותר, מדובר על הקשר בין עם ישראל לקב"ה על מגילת שיר השירים אומר רבי עקיבא "שאין כל העולם כולו כדאי – כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים" (משנה, מסכת ידיים ג') המגילה מלאה בתיאורים מדהימים של האשה בעיני הגבר ושל הגבר בעיני האשה דימויים של האשה בעיני הגבר:

הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה--עֵינַיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד.

שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה: שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה, אֵין בָּהֶם.

כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ.

כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת; אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים.

שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים, בַּשּׁוֹשַׁנִּים.

כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וּמוּם אֵין בָּךְ.

דימויים של הגבר בעיני האשה

קוֹל דּוֹדִי, הִנֵּה-זֶה בָּא; מְדַלֵּג, עַל-הֶהָרִים--מְקַפֵּץ, עַל-הַגְּבָעוֹת.

דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי, אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים

דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה.

רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז; קְוֻצּוֹתָיו, תַּלְתַּלִּים, שְׁחֹרוֹת, כָּעוֹרֵב.

עֵינָיו, כְּיוֹנִים עַל-אֲפִיקֵי מָיִם; רֹחֲצוֹת, בֶּחָלָב--יֹשְׁבוֹת, עַל-מִלֵּאת.

לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים; שִׂפְתוֹתָיו, שׁוֹשַׁנִּים--נֹטְפוֹת, מוֹר עֹבֵר.

יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב, מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ; מֵעָיו עֶשֶׁת שֵׁן, מְעֻלֶּפֶת סַפִּירִים.

שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, מְיֻסָּדִים עַל-אַדְנֵי-פָז; מַרְאֵהוּ, כַּלְּבָנוֹן--בָּחוּר, כָּאֲרָזִים.

חִכּוֹ, מַמְתַקִּים, וְכֻלּוֹ, מַחֲמַדִּים; זֶה דוֹדִי וְזֶה רֵעִי, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם

כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים

התיאורים מדהימים בעוצמת הרגש של האחד כלפי השני ומאוד מפתיע לראות שכאשר מתחילים לקרוא את שיר השירים, ההתחלה לא הגיונית

הפסוק השני במגילה מתחיל ב- " יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" , אתה לא מצפה משלמה המלך שיפתח את מסכת התיאורים בין האחת לשני בנשיקה, תתחיל בתיאור המבט הראשון, ההתאהבות, וכו'. להתחיל ישר מנשיקה ? ועוד איזה נשיקה ? לא לחי אל לחי אלא " יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שלא יחשבו הצרפתים שהם המציאו את הנשיקה המיוחדת הזו)

שואלים החכמים, מהיכן למד שלמה המלך את הפתיחה המאוד לא שיגרתית הזו למערכת יחסים?

והתשובה של הפרשנים מיעקב אבינו (ספר בראשית פרשת ויצא, מתאים למועד המסיבה)

פרשת ויצא מתארת את יציאתו של יעקב מכנען לאחר קבלת הברכות מיצחק אביו במרמה.

לאחר חלום הסולם הוא מגיע לחרן אל באר המים שם הוא פוגש את הרועים המקומיים ומתפתחת בניהם שיחה

כט,ב וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה, וְהִנֵּה-שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי-צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ--כִּי מִן-הַבְּאֵר הַהִוא, יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים; וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה, עַל-פִּי הַבְּאֵר. כט,ג וְנֶאֶסְפוּ-שָׁמָּה כָל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וְהִשְׁקוּ, אֶת-הַצֹּאן; וְהֵשִׁיבוּ אֶת-הָאֶבֶן עַל-פִּי הַבְּאֵר, לִמְקֹמָהּ. כט,ד וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב, אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם; וַיֹּאמְרוּ, מֵחָרָן אֲנָחְנוּ. כט,ה וַיֹּאמֶר לָהֶם, הַיְדַעְתֶּם אֶת-לָבָן בֶּן-נָחוֹר; וַיֹּאמְרוּ, יָדָעְנוּ. כט,ו וַיֹּאמֶר לָהֶם, הֲשָׁלוֹם לוֹ; וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם--וְהִנֵּה רָחֵל בִּתּוֹ, בָּאָה עִם-הַצֹּאן. כט,ז וַיֹּאמֶר, הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל--לֹא-עֵת, הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה; הַשְׁקוּ הַצֹּאן, וּלְכוּ רְעוּ. כט,ח וַיֹּאמְרוּ, לֹא נוּכַל, עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל-הָעֲדָרִים, וְגָלְלוּ אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר; וְהִשְׁקִינוּ, הַצֹּאן. כט,ט עוֹדֶנּוּ, מְדַבֵּר עִמָּם; וְרָחֵל בָּאָה, עִם-הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ--כִּי רֹעָה, הִוא.

לאחר מיכן יעקב מפגין את כוחו הרב והוא גולל את האבן מעל פי הבאר ובאופן מפתיע לאחר הפגנה קצרה של שרירים הוא מנשק את רחל, לא פחות ולא יותר. בתנך אפשר למצוא נשיקות בין אשה לאשה (ערפה לרות חמותה - "וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ") ובין גבר לגבר (שמואל לשאול - "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ" )אבל בין גבר לאישה קשה למצוא.

כט,י וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל, בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת-צֹאן לָבָן, אֲחִי אִמּוֹ; וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב, וַיָּגֶל אֶת- הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר, וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. כט,יא וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב, לְרָחֵל; וַיִּשָּׂא אֶת-קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ.

מפה למד שלמה ופתח את שיר השירים " שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. ב יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי-טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן"

יעקב אבינו ורחל מתאהבים האחד בשני ממבט ראשון, כדי לזכות ברחל ולהתחתן איתה הוא עובד 7 שנים אצל לבן שבסופן לבן מרמה את יעקב ונותן לו את לאה במקום רחל. יעקב לא מתייאש ועובד שבע שנים נוספות כדי לזכות להתחתן עם רחל אותה אהב עד כלות הנשמה ולא יכול היה לממש את אהבתו.

מה אנו למדים מהעובדה שיעקב עובד ארבע עשרה שנים כדי לזכות ברחל?

הזוגיות אינה דבר מובן מאליו, המשיכה החזקה שקיימת בתחילת הקשר הולכת ודועכת וצריך לשמר את האהבה ואת הזוגיות זה דורש מכל אחד מבני הזוג "לעבוד" קשה כדי לשמר את הקשר. צריך כל אחד מבני הזוג להוסיף קיסם למדורה כדי שלא תכבה. המסר הזה הוא לכולנו, צעירים וותיקים, צריך להתאמץ כדי לשמר ולתחזק את קשר הזוגיות ואז נוכל לחגוג כמו היום שנות זוגיות רבות יחד עם ילדים ונכדים.

אני רוצה לאחל לפנינה וחי שימשיכו את הזוגיות שלהם כפי שעשו עד היום שיזכו לרב נחת מהילדים והנכדים, הרבה בריאות והצלחה....

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .