ברכה לסיום כתיבת ספר התורה

07/06/2011 13:05:10 ברשות המרא דאתרא הרב נפתלי וייסבלום שליט"א , הרב דוד אבוחצירה רבה של שכונת קריית אליעזר , הרב אברהם ויצמן יו"ר המועצה הדתית והרב דוד מצגר מזכיר המועצה הדתית קהל נכבד וקדוש לפני יותר משנה בראש חודש אדר התחלנו לכתוב את ספר התורה . בטקס מרשים ומרגש כתבנו "בראשית ברא אלוקים" והנה אנחנו עומדים היום ג' בסיון היום השלישי לשלושת ימי ההגבלה לפני קבלת התורה במעמד הר סיני וחוגגים את קבלת ספר התורה. בגמרא במסכת שבת דף פ"ח עמוד א' כתוב : דרש אותו גלילי לפני ר' חסדא: ברוך המקום שנתן תורה משולשת לעם משולש על ידי שלישי ביום השלישי בחודש השלישי. תורה משולשת– תורה , נביאים , כתובים לעם משולש – כוהנים , לווים , ישראלים על ידי שלישי – זהו משה רבינו שהינו שלישי אחרי אהרון ומרים בחודש השלישי – זהו חודש סיון אתמול בפרשת השבוע נשוא גם קראנו את הברכה המשולשת: וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם. מה שמייחד את ברכת הכוהנים הוא שהברכה של הכוהנים צריכה להיאמר באהבה "לברך את עמו ישראל באהבה" ואני רוצה לומר את דברי מתוך אהבה שלמה לכולם. ראשית דברי אני רוצה לומר מספר דברים על הורי. אבי שמעון בן חנה ואימי שרה (זבידה) בת חביבה שלכבודם ולזכרם נכתב ספר התורה אבא אבא , זכה להביא לעולם שמונה ילדים , שלושה מהם נולדו בעירק והיתר לאחר העלייה לארץ ישראל בסוף שנת 1949. לאחר תקופה של מספר חודשים של חיים במעברה בשער העליה ובכפר נחום הגיעה המשפחה לבית שאן וגם פה למעברה. החיים בבית שאן לא היו קלים , כדי להאכיל את המשפחה אבא עבד בכל עבודה שהייתה אפשרית . ייעור אדמות הגלבוע , עבודה בחקלאות וימים רבים של אבטלה . הייאוש היה קשה אבל התקווה היתה חזקה יותר . את האדמה הוא אהב בבית שאן היתה לנו גינה גדולה שהוא טיפח עם הרבה עצי רימון ועצי תאנה. אבא העריך מאוד את אמא , כשהוא פנה אליה , הוא לא קרא לה בשמה אלא בתואר "האמא של דוד" כי לאחר שלוש בנות נולד אחי הגדול וזה גרם לו לאושר מיוחד. אבא זכה לראות את אחותי הגדולה , שולה , מתחתנת ומביאה לעולם שני נכדים . את חתונתה של אחותי עמליה אבא לא הספיק לראות כי המחלה הכריעה אותו והוא בן 52 . חודש לאחר שהוא נפטר התקיימה החתונה. אבא , צנוע היה , קולו לא נשמע ברמה כל דאגתו היתה שלילדים בבית יהיה מה לאכול. אמא טרחה להנציח את זכרו של אבא ככל שיכולה היתה. אני זוכר שהיא תרמה לבית הכנסת תיבה לתפילת החזן ולקריאת התורה , מאחורי התיבה היתה הקדשה שתיבה זו מוקדשת לעילוי נשמתו של אבא. ילדים קטנים היינו והרבה זיכרונות אין לנו מאבא , אני זוכר שכל ערב שבת אבא היה מכין את שתי הפתיליות לשבת הוא היה מיישר את הפתילות , גוזר את החלק השרוף כדי שהבעירה תהיה נקייה והיה ממלא את הפתיליות נפט כדי שידלקו כל השבת. הזיכרון הזה מלווה אותי מאז . כל ערב שבת אני דואג להכנת הפלטה והכנת הנרות להדלקה. אמא אמא , נתאלמנה בגיל 42 , לבד היא גידלה אותנו 8 ילדים , היא יצאה לעבודה בלילות כדי להגיע כל בוקר הביתה להעיר אותנו ולשלוח אותנו לבית הספר . מטרה אחת חשובה היתה לאמא שנלמד והיא עשתה הכל כדי שזה יתאפשר לנו. אמא מבאי בית הכנסת היתה , כל זמן שרגליה נשאו אותה לבית הכנסת היא לא התעצלה קיץ וחורף . לא רק שלא התעצלה אלא היתה זריזה והקדימה קום כדי להגיע לבית הכנסת בין הראשונים. ימי הסליחות היו עבורה אתגר גדול , בליל התרת נדרים ( אמא קראה ליום הזה "ליל ההתרה" ) ערב ראש השנה היא הקפידה לקום השכם בבוקר ( 03:30 ) לסליחות שבסופם עשו התרת נדרים לכל המתפללים . ביום הכיפורים היה לאמא אתגר מיוחד , להישאר כל היום בבית הכנסת ובהפסקת התפילה בין תפילת מוסף לתפילת מנחה היא שמעה סיפורי צדיקים מאחד המתפללים. סיום הצום היה בשביל אמא רגע של הודאה לקב"ה שזיכה אותה לצום והיא שמה את ידיה על עיניה ואמרה בדביקות "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" . לקרוא , אמא לא ידעה ולכן את התפילות היא לא קראה מהסידור אלא בע"פ ככל שזיכרונה לא בגד בה. מכיוון שאת התפילה היא לא קראה מהסידור היא נשאה תפילה מעומק ליבה , בחופשיות , הטקסט היה קשור למה שהיא הרגישה , לרצונות שלה , לתפילות הפנימיות , עבור המשפחה ועבור כל עם ישראל. טכס מיוחד היה לה בהדלקת נרות . שני נרות האחד כנגד שמור והשני כנגד זכור לא הספיקו לה. על מגש עגול עשוי נחושת היא הדליקה קרוב לעשר נרות כל ערב שבת . הטקס היה ארוך ועם כל הדלקה של נר היא הזכירה שם של מישהו. הנר הראשון שהדליקה היה עבור נשמתו של אבא , אמא הזכירה את כל המשפחה , את כל נפטרי המשפחה את רבי מאיר בעל הנס את רבי שמעון בר יוחאי ואת הנביאים ובמיוחד את הנביא יחזקאל שקבור בעיראק כי היא זכתה בצעירותה לבקר "בָּחָדְרָה" ( חלקת הקבר ) של הנביא יחזקאל. הסיפור שאמא סיפרה על הביקור מצמרר ומדהים. סבתא וסבא נסעו לקבר הנביא כי סבתא לא ילדה בנים ואלה שנולדו נפטרו. הם ארזו את המטלטלין שלהם והלכו "להתנחל" ברחבת הקבר. על הקבר שמר ערבי מוסלמי. באחד הלילות קירות המבנה והחצר התחילו לרעוד וכולם קמו בבהלה ורצו לברוח מרחבת הקבר ואז בא השומר הערבי והרגיע אותם. הוא אמר להם שהנביא בא לָחָדְרָה וכל פעם שהוא מגיע הכל רועד וזה הזמן לבקש מהנביא מה שרוצים . אמא סיפרה שבלילה בא זקן עם זקן לבן לסבתא בחלום ובישר לה שייוולד לה בן ואכן כך היה והבן הזה הוא דוד שלי יחזקאל . הפסוק הראשון של ספר התורה "בראשית ברא אלוקים" מתחיל באות ב הפסוק האחרון של ספר התורה "לעיני כל ישראל" מסתיים באות ל וידועים הדברים שכאשר מחברים את האות האחרונה בספר התורה והאות הראשונה בספר התורה מקבלים את המלה "לב" אני רוצה לשאת מספר ברכות מכל הלב למי שהיו שותפים במלאכה המיוחדת הזו של כתיבת ספר תורה. לאחי ואחיותיי לאחותי שולה ובעלה מאיר וכל משפחתם , אחותי עמליה ובעלה משה וכל משפחתם , לאחותי ז'ולייט וכל משפחתה , לאחי דוד ואשתו שולה וכל משפחתם , לאחותי יהודית , לאחי אהרון ואשתו שרית וכל משפחתם ולאחותי אביה וכל משפחתה – אני מודה לכם על העזרה והתמיכה , הספר הזה הוא הנצחה של אבא ואמא , הנצחה שתלווה אותנו המשפחה לשנים רבות. שהקב"ה ישלח לכם רפואה שלמה בריאות ואריכות ימים ושנים לכם לבניכם ולבני בניכם ותזכו לראות בשמחתם , אמן כן יהי רצון. לברוריה אשתי אשת חיל מי ימצא – אני מצאתי . לאשתי היקרה שהיתה איתי לאורך כל הדרך ותמכה ללא שום סייג ברעיון של כתיבת ספר התורה , תמשיכי להעמיד דורות נוספים של תלמידים ולחנכם לאורה של התורה. שהקב"ה ישלח לך רפואה שלמה ותזכי לראות בשמחות של ילדינו במהרה . לחן ודותן בסימן של סגירת מעגלים אנו מחברים היום שתי מצוות מתרי"ג מצוות. המצווה האחרונה בתרי"ג מצוות כתובה בספר דברים "וכתב לו ספר תורה" זה מה שאנו עושים היום והמצווה הראשונה בתרי"ג מצוות כתובה בספר בראשית "מצווה פרו ורבו". אני רוצה לאחל לכם הרבה אושר שתצליחו בכל מעשה ידיכם ושהקב"ה יזכה אתכם במהרה בפרי בטן למאור שמעון מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹסֵף דָּוִד וּשְׁלֹמֹה , מַלְכָּא דְּעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ אוֹתךֹ וְיְִזְָכֶּה אוֹתךֹ לסיים את לימודיך בהצלחה וְיַמְצִיא לך זִוּוּגֹ בְּקָרוֹב ותזכה לבנות את ביתך בְנַחַת ובשלווה שהַקָּבָּ"ה יברך אותך בַּבְּרָכָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה : יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם " יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן לרואי מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן יוֹסֵף דָּוִד וּשְׁלֹמֹה , מַלְכָּא דְּעָלְמָא הוּא יְבָרֵךְ אוֹתךֹ וְיְִזְָכֶּה אוֹתךֹ לסיים את לימודיך בהצלחה וְיַמְצִיא לך זִוּוּגֹ בְּקָרוֹב ותזכה לבנות את ביתך בְנַחַת ובשלווה שהַקָּבָּ"ה יברך אותך בַּבְּרָכָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה : יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם " יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן לנתנאל אתה עומד לקראת סיומם של שתי שנות לימוד במכינה תורנית במכינה "נטע שורק" שבאפרת . בתקופה זו עיצבת את דמותך כבן תורה רכשת ידע והבנה והרבה כוחות נפש שיעזרו לך לצלוח את השירות הצבאי בשלום. אני מאחל לך שתלך לשלום ותחזור בשלום מהצבא. צאתך לשלום ובואך בשלום. לשחר – סופר הסת"ם א"ר יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות (= תגין דספר תורה, רש"י). אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך ,שלא לפרש אלא לכתוב רמזים ? א"ל: אדם אחד יש, שעתיד להיות בסוף כמה דורות, ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילי תילין של הלכות (מנחות כ"ט:( לא מצינו דרשות של רבי עקיבא על כל תג ותג שבתורה ואולי ניתן לומר שתגים אלה שבאין לתת הוד והדר מיוחדים לספר התורה בבחינת "זה אלי ואנווהו" הם מעין הכוונה מאת הקב"ה לסופר הסתם שיושב וכותב ספר תורה שיכתוב בכתב נאה ויפה שיוסיף עוד לקדושת ספר התורה. אני רוצה להודות לשחר , שכתב את ספר התורה על שהוסיף את ההוד וההדר בכתיבה עצמה ובעיטורים של האותיות. לכם קהל נכבד תודה על שבאתם להשתתף במצווה חשובה זו ולשמוח יחד איתנו בשמחת התורה. שישו ושמחו בשמחת התורה . שהקב"ה יזכה אתכם להיות בשמחה כל הזמן בריאות שלמה אריכות ימים ושנים ותזכו לראות בשמחת בני משפחותיכם.