ברכה לפידיון הבן

בס"ד

ברכה לפדיון הבן

ישנו סיפור מעניין בגמרא על רב שהציעו לו להיות בתפקיד של נשיא , הרב סירב להצעה מתוך אהבתו ללימוד התורה . לאחר שהפצירו בו רבות ניאות לקבל את המשרה שיש בה אחריות רבה וגם כבוד לא קטן בצידה.

לאחר שנים החליטו למנות נשיא אחר , מששמע זאת הרב אמר להם מתחילה לא רציתי לקבל עלי את התפקיד ועכשיו שהסכמתי מי שירצה להוריד אותי מתפקידי רם המעלה אשפוך עליו מים רותחים.

והנה הדברים בלשון הגמרא(מנחות דף קט` עמוד ב`)

תניא אמר ר` יהושע בן פרחיה בתחילה כל האומר עלה לה אני כופתו ונותנו לפני הארי עתה כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין

הרב אומר במילים פשוטות שהוא אינו מוכן להיפרד מהכבוד שקיבל בתפקידו כדיין ולא רק שאינו מוכן להיפרד מהכבוד אלא ילחם במי שירצה להוריד אותו בתפקידו רם המעלה.

הסיטואציה הזו אינה זרה לנו בחיי היום יום של פוליטיקאים ואנשי בידור שיורדים מנכסיהם ומגלים שקשה מאוד לחיות ללא תשומת הלב הרבה והכבוד שניתן להם .

אנו פוגשים את ההמלצה החמה הכתובה בפרקי אבות (א` משנה י`) שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶם. שְׁמַעְיָה אוֹמֵר, אֱהוֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת, וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת

אנו נמצאים היום במסיבת פדיון הבן , בה אנו פודים את הבן הבכור מהכהן במטבעות של כסף כי הבן הבכור נושא איתו קדושה מיוחדת עוד מהתקופה בה הבכורים היו בעלי תפקיד מיוחד בעם ישראל ולאחר מעשה העגל הבכורים הודחו מתפקידם והלווים מונו במקומם . בספר במדבר מתואר המהפך הגדול שבו הבכורים מודחים

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. יב וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת-הַלְוִיִּם, מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תַּחַת כָּל-בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם, מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְהָיוּ לִי, הַלְוִיִּם. יג כִּי לִי, כָּל-בְּכוֹר- בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל-בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה: לִי יִהְיוּ, אֲנִי יְהוָה. (במדבר פרק יג)

בהמשך הפרק מצויין מספרם של הבכורים "מ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, פְּקֹד כָּל-בְּכֹר זָכָר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, מִבֶּן-חֹדֶשׁ, וָמָעְלָה; וְשָׂא, אֵת מִסְפַּר שְׁמֹתָם. מא וְלָקַחְתָּ אֶת-הַלְוִיִּם לִי אֲנִי יְהוָה, תַּחַת כָּל-בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל; וְאֵת, בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם, תַּחַת כָּל-בְּכוֹר, בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. מב וַיִּפְקֹד מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ, אֶת-כָּל-בְּכוֹר, בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. מג וַיְהִי כָל-בְּכוֹר זָכָר בְּמִסְפַּר שֵׁמֹת, מִבֶּן-חֹדֶשׁ וָמַעְלָה- לִפְקֻדֵיהֶם: שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף, שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתָיִם.

למעלה מעשרים ושניים אלף בכורים מסתובבים בעם ישראל מתוסכלים מהעובדה שיש להם מחליפים וכל הכבוד שהיה להם קודם עובר לשבט הלוי .

איך הם מתנהגים ?איך הם מקבלים את ההדחה מהתפקיד ? מן הסתם הם הפכו להיות קבוצת לחץ בעם ישראל שליבו את היצרים מתוך התסכול שבו הם היו והתסכול מתבטא בסיפורים המסופרים לרוב בספר במדבר . לקח זמן עד שהם נרגעו וקבלו עליהם את רוע הגזרה .הכהנים החזיקו במשרה החשובה עד סמוך לחורבן בית שני ההתערבות הרומית בקביעת הכהנים ותשלום השוחד מצד הכהנים כדי לקבל את המשרה הרמה של כהן גדול גרמו לירידת ערך הכהנים בעיני העם . הכהנים ייצגו יותר את השכבה השלטת ופחות את הציבור הרחב ומי שתפס את מקומם של הכהנים הם החכמים . הגמרא במסכת יומא מביאה סיפור שממחיש את הירידה בקרנם של הכהנים .

"מעשה בכוהן גדול אחד שיצא מבית המקדש ביום הכיפורים אחרי העבודה והלכו כל העם ללוותו. עברו שמעיה ואבטליון. הניחו את הכוהן הגדול והלכו אחריהם. לסוף באו שמעיה ואבטליון להיפרד מן הכוהן הגדול. אמר להם: יבואו בני העממים לשלום (רמז שהם גרים). אמרו לו: יבואו בני עממים לשלום, שעשו מעשה אהרן (=רודף שלום), ואל יבוא בן אהרן לשלום, שלא עשה מעשה אהרן (יומא עא:ב). "

כפי שאנו רואים הגלגל מסתובב החשובים יורדים למטה ואחרים עולים במקומם.

האירוע של פדיון הבן מזכיר לבכורים שנשארה להם עדיין קדושה מהתקופה של לפני חטא העגל וכפי שאור החיים הקדוש אומר שלעתיד לבוא הבכורים יחזרו לתפקידם כפי שהיה לפני חטא העגל.

האופק החיובי הזה נותן תקווה לבכורים שעוד נכונו להם ימים טובים משהו בסגנון של ותחזור העטרה ליושנה

ואני רוצה לאחל לילד הבכור שאנו פודים אותו היום מידי הכהן שיזכה שבימיו יחזרו הבכורים למעמדם הרם כפי שהיה לפני חטא העגל ואם לא אזי מעמדו בבית כבן בכור מובטח לו.

ולכהנים נאמר "אל תכנסו ללחץ" גם לכם יהיה מה לעשות.

"יברכך ה` וישמרך,יאר ה` פניו אליך ויחנך,ישא ה` פניו אליך וישם לך שלום"

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד . משה דידי