דבר תורה לשבת חתן - פרשת ויחי

13/12/2010 23:43:27

בס"ד ‏יום שני ו' טבת תשע"א

אנחנו סוגרים השבת מעגל , אחד מיני רבים . אנו מסיימים את ספר בראשית ובשבת הבאה נתחיל לקרוא את ספר שמות. איזה הבדל יש בין הספרים , בין התקופות. תקופת האבות מתאפיינת בחלומות , במאבקים אישיים , בבעיות משפחתיות , בניסיונות , במגע קרוב בין האדם לבוראו. ספר שמות מקפיץ אותנו לבריכה עם מים קרים גזרות קשות,שעבוד קשה , 10 המכות , יציאת מצרים , קבלת התורה – תהליך ארוך וכואב של היווצרות עם.

קשה להאמין אבל , 2238 שנים עברו חלפו להם ביעף, התחלנו לקרוא את ספר בראשית וכבר לאחר פרשה אחת פרשת בראשית עברו 1000 שנים , פרשת נח על ציר הזמן נמשכת קרוב ל- 1000 שנים כך שכל תיאור חייהם של האבות אורכו כ- 300 שנים והוא משתרע על פני עשר פרשיות בחומש.

ספר בראשית , ספר בריאת האדם נקרא גם ספר האבות – אברהם יצחק ויעקב.

הגמרא במסכת ברכות בדף ט"ז אומרת: "אין קורין אבות אלא שלושה ואין קורין אמהות אלא ארבע".

ונשאלת השאלה, למה רק אברהם יצחק ויעקב נקראים אבות? למה רק שרה, רבקה, רחל ולאה נקראות אמהות? הרי בהיסטוריה התנכית שלנו יש מספיק גדולי עולם שיכולים להצטרף לאבות: משה רבינו אבי הנביאים , אהרון הכהן , דוד המלך , שלמה המלך , נביאים רבים ועוד . מה מיוחד דווקא באבות ובאמהות שהגמרא קובעת שהם בלבד ואין בילתם ?

צריך להסתכל על השאלה במשקפיים של הגנטיקה - יש גנטיקה גופנית, בדרך כלל הילדים דומים להוריהם, דרך הגנים האחראים על התורשה, עוברים מאב ואם לילדים תכונות פיזיות, גובה גוון, שרטוט הפנים וכו' וכן תכונות נפשיות, פיקח, חכם, ישר וכו' וכמו שאומר המשל הידוע, "התפוח לא נופל רחוק מהעץ".

כל אחד מהאבות והאימהות היה עקר ורק בזכות התפילות נענו ונפקדו בפרי בטן , כך שכל אחד מהם היה ראש ותחילה ביצירת השושלת. כאשר בלעם רוצה לקלל את ישראל הוא אומר "כי מראש צורים אראנו" הוא רוצה לקלל ולא יודע את מי ולכן הוא מחפש את ההתחלה והוא נעצר באבות ולא ממשיך הלאה בחיפוש אחר אביו של אברהם , לבן וכו' כי בין אברהם לאביו תרח יש חומה , הקשר בינהם נפסק ולכן היצירה החדשה מתחילה עם האבות וכל מה שאנו קיבלנו זה מהם בלבד. האבות כל אחד בדרכו עברו ניסיונות גדולים מאוד לבחינת אמונתם

אברהם אבינו עבר עשרה ניסיונות שבהם שיתף את כל כוחות הנפש שלו.

יצחק אבינו "הקריב" את עצמו על המזבח במסירות נפש גדולה

ויעקב אבינו בחיר האבות התמודד עם אתגרים קשים מול עשו ולבן ובתוך משפחתו

ואותם פעולות עצומות נטבעו בנפש הישראליות ועוברים בתורשה מאב לבנו עד ימינו

נתאר לעצמנו, אדם מטפס על ההר הגבוה ביותר בעולם, הוא משתמש בציוד מתוחכם לטיפוס הרים, חבלים, גרזן, פטיש, יתדות ועוד, הוא משתמש במיומנות שרכש במשך שנים ומטפס ומטפס עד שלאחר מאמץ מפרך של שמונה שעות, מגיע לפסגה באפיסת כוחות, הוא עומד מאושר בגג העולם מחייך לעצמו, "עשיתי את זה", הוא אומר לעצמו, ולפתע הוא רואה ילד קטן מביט בו מהצד, הוא שואל אותו בהלם ובסקרנות, "איך עלית לכאן?" והילד עונה לו בפשטות, "לא עליתי לכאן נולדתי כאן!"

הנמשל: האבות והאמהות הקדושים,במאמץ שהם עשו בדרך הארוכה שהם כבשו הולידו אותנו בפסגה גבוהה, בפסגת אישיות ויכולות נפשיות גבוהות מאוד, הם סללו לנו שבילים עצומים לגדלות פנימית.

לכן, מבארת הגמרא במסכת ברכות, דווקא האבות והאמהות הקדושים נקראים כך, כי הם אלו שנטעו את הכוחות העצומים בגנים של עם ישראל לפעול פעולות אדירות בעולם, מה שהבנים עושים לאחר האבות זה כבר לא חידוש כוחות, זה השתמשות בכוחות הקיימים בכל יהודי ויהודי שעוברים בתורשה.

במדרש על מגילת איכה מסופר:

אחד מחכמי אתונה ניגש לילד מילדי ירושלים ושאל אותו, "יש לי שתי גבינות לבנות, האם תוכל לומר לי איזה גבינה מעז לבנה ואיזה גבינה מעז שחורה?" ענה לו הילד, "אענה לך אם תאמר לי, יש לי כאן שני ביצים האם תדע איזה ביצה הטילה תרנגולת שחורה ואיזה ביצה הטילה תרנגולת לבנה?"

מה הסיפור בא להשמיע לנו ? שואלים את הילד בגבינות והוא מעדיף לענות בביצים?!

ההבדל בין הגבינה לביצה הוא שהגבינה היא סוף של תהליך ואילו הביצה יש לה עתיד מהביצה עוד יצא אפרוח ואז ניתן לדעת האם הביצה מתרנגולת לבנה או שחורה.

הסיפור מתאר ויכוח ומחלוקת בין אומות העולם לעם ישראל, טוענים אומות העולם, למה עם ישראל מתגאה באבות ובאימהות הקדושים שלהם, הרי מאז מותם של האבות עברו שנים רבות, וכמו שאין הבדל בין גבינה שנעשתה מעז לבנה לגבינה שנעשתה מעז שחורה, כך אין הבדל היום בין עם ישראל לבינינו ואין לעם ישראל במה להתגאות עלינו עונה הילד:( עונים עם ישראל לאומות העולם, ) ההבדל בינינו מובן יותר במשל הביצים והתרנגולות, למרות שאם מביטים על זוג ביצים לבנות לא ניתן לזהות איזה ביצה הוטלה על ידי תרנגולת שחורה ואיזה ביצה הוטלה על ידי תרנגולת לבנה, אבל אם ניתן לביצים להיבקע ונראה את האפרוחים שיצאו מהם, נוכל לזהות בתכונות האפרוחים את אופי התרנגולת שממנה הגיעו, למרות שכבר עברו שנים רבות מתקופת האבות והאמהות, אבל העוצמות הנפשיות הגדולות עברו בתורשה גנטית מהאבות דרך הבנים לעם ישראל, האבות אמנם נפטרו אבל היכולות והגבהים שבניהם מסוגלים להגיע אליהם נשאר בפוטנציאל הרוחני הפנימי של כל יהודי מעם ישראל.

אתם , זוג חדש , הצטרפתם למשפחות עם ישראל לדורותיו , אתם נושאים את הגנים שהנחילו לנו אברהם יצחק ויעקב ואתם כזוג תנחילו את הגנים האלה לדור הבא שאתם תהיו אחראים עליו. אני מאחל לכם שתבנו בית לתפארת בנוי על יסודות איתנים ותזכו להעביר את הגנים הלאה משופרים יותר ברורים יותר חדים יותר חזקים יותר ויפים יותר. אמרתי שהשנים הראשונות מבריאת העולם חלפו ביעף כך גם בתחילת הדרך הזוגית. האהבה חדשה הלימוד של האחד את השני מצריך סבלנות ואורך רוח , אני מאחל לכם שכמו שהשנים הראשונות יעברו לכם ביעף בגלל העניין שיש בהם כך יהיה גם בהמשך

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .