דעת הרוב תקבע ? - לפרשת משפטים
13/02/2015 12:59:17
אנחנו נמצאים בתקופת בחירות וישנם מעגלים שמושפעים ומשפיעים האחד על השני מצד אחד ישנו המנהיג/המועמד – הוא מעוניין לקבל מהאזרח את הזכות שיצביע עבורו או עבור מפלגתו. איך הוא עושה את זה? המטרה שלו זה בעיקר לא לעצבן את קהל הבוחרים הפוטנציאליים ולכן הוא יבחר נושאים שמקובלים על רוב האנשים ואפילו יצא בהצהרות על שינויים בנושאים כואבים לציבור שאותם הוא ישנה לאחר שיבחר, כמו למשל: יוקר המחייה, מחיר הדירות וכו'. איך הוא יעשה כדי לפגוע בקונצנזוס אז לרשותו ישנם הסקרים שמציגים כל הזמן מה הציבור חושב, מה הוא רוצה וכו'
מצד שני ישנם הסוקרים והסקרים שממומנים ע"י כל מועמד/מפלגה ותפקידם להביא תמונת מצב של הלך הרוחות של קהל הבוחרים ומצד שני גם לנסות לגרום לשינוי בהעדפות הבוחרים לטובת המועמד/מפלגה איתם הם עובדים.
מצד שלישי ישנו ציבור הבוחרים. חלקו "סגור" ודעתו ברורה למי לתת את קולו ביום הבחירות, אלה לא יושפעו משום סקר או הלך רוחות כזה או אחר, הם הגרעין הקשה. ישנם "הקולות הצפים" שלא החליטו למי להצביע ועליהם הסקרים מנסים להשפיע.
השאלה היא מי משפיע על מי? המנהיג על הבוחרים? הסקרים על המנהיג? הבוחרים על הסקרים? הסקרים על הבוחרים? הבוחרים על המנהיג? המנהיג על הסקרים? איפה נמצאת דעת הרוב? בהקשר הזה רציתי להביא התייחסות של התורה לעניין הרוב כפי שמופיע בפרשת השבוע, פרשת משפטים שבספר שמות. פרק כג א לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא; אַל-תָּשֶׁת יָדְךָ עִם-רָשָׁע, לִהְיֹת עֵד חָמָס. ב לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים, לְרָעֹת; וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב, לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים--לְהַטֹּת. הפסוק הראשון אומר לנו לא להתייחס לשמועות שווא שאולי הן שקריות ולא בדוקות אל תתחבר לגורם שלילי כדי לחזק אותו
הפסוק השני מדבר על ללכת לפי דעת הרוב אבל בתנאי שדעת הרוב היא נכונה ולא רעה. איך יודעים שדעת הרוב נכונה? זה מזכיר את ההתלבטות שיש במערכת בחירות, איך יודעים מה הדעה האמיתית של המועמד? איך יודעים שדעת הרוב המוצגת בסקרים אכן נכונה? הגמרא מביאה פולמוס מפורסם מאוד שנקרא "תנורו של עכנאי" שדן בשאלת הרוב קובע, בויכוח זה דעת המיעוט אינה מקבלת את גזר הדין של דעת הרוב ונאבקת להוכחת צדקתה. תנורו של עכנאי ( מובא בלשון ימינו)
תנור של חרס שעשוי חוליות-חוליות ומלא בחול בין הרווחים, רבי אליעזר קבע שטהור, וחכמים קבעו שטמא. באותו יום השיב רבי אליעזר תשובות ולא קיבלו את דעתו. אמר להם: אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח. נעקר החרוב ממקומו. אמרו לו חכמים: אין מביאין ראיה מהחרוב. אמר להם: אם הלכה כמותי אמת המים תוכיח. חזרה אמת המים לאחור. אמרו לו חכמים: אין מביאין ראיה מאמת המים. אמר להם: אם הלכה כמותי קירות בית המדרש יוכיחו. עמדו קירות בית המדרש ליפול. גער בהם רבי יהושע ואמר אם תלמידי חכמים מתנצחים זה בזה בהלכה, מה טיבכם? מפני הכבוד לרבי יהושע לא נפלו הקירות. ולא נעמדו מחדש מפני כבודו של רבי אליעזר. חזר ואמר להם רבי אליעזר: אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו. יצאה בת קול מהשמים ואמרה שהלכה כרבי אליעזר. עמד רבי יהושע ואמר: לא בשמיים היא. כל החוקים שהתקבלו בהר סיני אינם יכולים להשתנות, ושם נאמר "אחרי רבים להטות", ההכרעה היא בידי הרוב. מה עשה הקב"ה באותה שעה? היה מחייך ואומר "נצחוני בני נצחוני בני".
הוויכוח הוא עקרוני ורק בא לידי ביטוי בסוגיית תנורו של עכנאי, האם דעת הרוב קובעת ולפיה הולכים או שניתן לערער על דעת הרוב או האם יש אפשרות שלא לקבל את דעת הרוב ולהמשיך להחזיק בדעתך ולנהוג על פי דעה זו? סיומו של הויכוח ההלכתי בסיפורינו מסתיים לא טוב. רבי אליעזר נודה עד סוף ימיו. העובדה שאשתו של רבי אליעזר היא אחותו של רבן גמליאל שהיה הנשיא לא הוסיפה "בריאות" לכולם. מיד לאחר הכרעת המחלוקת מסופר שאת כל הטהרות שטיהר רבי אליעזר ובסופו של דבר נפסקה הלכה נגדו - שרפו חכמים בפניו: "אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש".
מאחר שסירב לקבל את הכרעת הרוב, רבי אליעזר נודה והנידוי לא הוסר ממנו עד מותו. את דבר הנידוי מסר לו רבי עקיבא:
אמר להם רבי עקיבא: "אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו". מה עשה רבי עקיבא לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו ברחוק ארבע אמות. אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא מה יום מיומים?" אמר לו רבי (עקיבא): "כמדומה לי שחבירים בדילים ממך."
קורא נכבד
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד