"הגעלת כלים" של הנשמה

29/03/2011 11:08:20

חג הפסח נתפש אצל רובנו כחג של נקיון , אנחנו מנערים את הבית וכל דבר שפג תוקפו או אינו בשימוש זה הזמן לבערו מן הבית . במובנים מסויימים התהליך הזה עובר על האדם או אמור לעבור על האדם בתקופת הימים הנוראים כאשר האדם נדרש לפשפש במעשיו ולמרק את מצפונו , האם אפשר לקשור את תהליך הנקיון הפיזי לתהליך הנקיון הרוחני ? לפני שנדון בשאלה הזו רציתי להביא מדרש הקשור למשה הלקוח מתוך ספר התודעה .

מדרש - זיכוך נפשו של משה לאחר שגדל משה, לקחה אותו בתיה לארמון, וגידלה אותו ברוב שפע וכל טוב. בגיל שלש שנים ארע מקרה שעורר את פרעה ויועציו משלוותם. והנה ישב משה עם המלך וקרואים רבים מסביב לשולחן לסעודה. בעודו יושב על ברכי המלך ומשתעשע עמו, לקח את כתר המלכות מעל ראש המלך והניחו על ראשו. ראו זאת כל הנוכחים בצורה רעה. בלעם קם ואמר: אין ספק שזהו מושיען של ישראל- יש להרוג אותו מיד. אחד הנוכחים אמר שמעשיו של הילד נובעים מקלות דעת בלבד, ולא כדאי לייחס לדבר חשיבות. וכדי להוכיח זאת נגיש לפני הילד שתי קערות, אחת של זהב והשניה של גחלים לוהטות. אם הילד יטול מן הגחלים- הרי זו הוכחה לקלות דעת. ואם יטול מן הזהב- סימן שניחן בבינה. ההצעה מצאה חן בעיני המלך, ואכן הביאו לפני הילד את קערות הזהב והגחלים. כאשר ראה משה את מטבעות הזהב, שלח את ידו לעברם, אך בא המלאך גבריאל ודחף את ידו לעבר הגחלים. ידו של משה נכוותה מן הגחלים הלוהטות, ובתנועה מהירה הכניס את ידו לתוך פיו לקררה, וכך גם לשונו נכוותה, ומאז הפך להיות כבד פה וכבד לשון.

שואלים המפרשים מדוע הוצרך משה להכניס את ידו הכוויה לפיו ולפי גירסה אחרת של המדרש את הגחל אל פיו , מדוע לא הספיק מעשה המלאך שמשך את ידו של משה מקערת הזהב אל קערת הגחלים ובזה הוכח לפרעה שמשה אינו מהווה איום על מלכותו ?

השאלה הזו מביאה אותנו לכלל גדול וחשוב הקשור להכנות לחג הפסח

"כבולעו כך פולטו"

דהיינו, באותה צורה שבה "בלע" הכלי את טעם המאכל, כך יש להוציא ולפלוט אותו.

הכשרת הכלים מתחלקת לשלוש רמות:

• הגעלת כלים במים

השיטה הרגילה והפשוטה היא הגעלה במים חמים. בשיטה זו ממלאים כלי במים ומרתיחים אותם. יש להכניס את הכלים הטעונים הכשרה לתוך המים הרותחים שבחבית או בסיר, באופן שהמים יגעו בכל חלקי הכלי. ברגע שכל הכלי נגע במים הוא הוכשר והחמץ שבו נפלט למים (או נשרף, לדעות אחרות). על המים לרתוח בשעת הכנסת הכלי, שכן זוהי הטמפרטורה שבה בלעו את טעם המאכל הקודם.

• ליבון קל

לכלים שמשתמשים בהם ללא מים, אלא ישירות על המתכת. בשיטה זו יש לחמם את הכלי על ידי מתכת לוהטת עד שאם יונח קש בצדהו השני של הכלי הוא ישרף.

• ליבון חמור

לכלים שבלעו ישירות מהאש. מחממים את הכלי עד שיצאו ממנו ניצוצות - יש הטוענים שמדובר בכ-371° צלזיוס.

יש גם כלים שלאניתנים להכשרה - כלי חרס ודומיהם, משום לא ניתן "להוציא" מהם את הטעם ה"בלוע" בדפנותיהם, וכן כלים שלא ניתן להעבירם את התהליכים הללו בלא שיינזקו.

ואיך כל זה קשור למשה רבינו?

אומרים חז"ל שבשעה שבתיה בת פרעה הוציאה את משה מהתיבה הוא בכה " והנה נער בוכה " העבירה אותו בתיה בין נשות מצרים שינסו להניק אותו ושיפסיק לבכות . אומר המדרש שמשה התינוק סרב לינוק מנשות מצרים אבל בכל זאת טיפות כלשהן נזלו אל שפתיו , לכן הכוויה הזו של משה בשפתיים באה כדי שמשה רבינו אדון הנביאים יהיה נקי מכל רבב .

וניתן לומר שגם לנו בני האדם יש רמות שונות של "הגעלת כלים" וכל פעם שאנו חוטאים ופוגעים באחרים יש מול כל מעשה את דרך התיקון , ( ובכוונה רבה אני לא רוצה להביא מובאות מהתורה על החטא ועונשו ) יסורים מצרפין את האדם . אני רוצה לאחל לכולם שיצליחו למרק את מצפונם וליבם כפעולה רצונית ולא בעקבות ייסורים

חג שמח לכולם

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .