ויכלו השמים והארץ - להבין את המנוחה

18/02/2011 12:12:23

שינה בשבת תענוג

כל אחד הרגיש/מרגיש/ירגיש רגע של שלווה שיורדת על פניו , הוא מחייך מאוזן לאוזן , יש לאדם הרגשה של סיפוק של שלמות ויש הרגשה פנימית של התעלות.

לאדם המאמין מזדמן מידי פעם ואולי בתכיפות גבוהה יותר להרגיש את הרגשת הנחת הזו בעיקר לקראת כניסת השבת. זה נובע מזמן ההכנה לקבלת השבת מהעבודה שעושים ביום שישי לכבוד שבת ומסיבות נוספות כאלה ואחרות.

הגמרא במסכת שבת אומרת " כל המתפלל בערב שבת ואומר – ויכלו – מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה ( מסכת שבת קיט: )

ערב שבת הוא זמן הדמדומים , הזמן שבו עדיין לא ירדה חשיכה והתחילה השבת ומצד שני יום שישי עומד להסתיים וטרם עזב אותנו סופית.

הפסוק "ויכלו השמים והארץ.." נאמר בסוף תפילת ערבית של שבת וממאמר הגמרא שכל האומר ויכלו בערב שבת ... ניתן להבין שצריך לסיים את תפילת ערבית עוד בטרם החשיכה ואכן יש עדות מסוימות שמקדימות להתפלל תפילת ערבית של שבת ועוד בטרם חשיכה הם כבר עושים את דרכם חזרה מבית הכנסת.

נעשה שותף לקב"ה – על איזה שותפות מדובר ?

בעשרת הדיברות מופיע:

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּלמְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָלמְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָאֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַלכֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

מפסוקים אלה אנו מבינים שהקב"ה סיים את עבודת הבריאה בשישה ימים וינח ביום השביעי על כן.... מצד שני כאשר אנו מעיינים בנוסחה תפילה של ערב שבת אנו רואים שכתוב:

א וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְכָל-צְבָאָם. ב וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. ג וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. {פ} (בראשית פרק ב' פסוקים א-ג)

ז"א שסיום הבריאה היה ביום השביעי , יום שבת , כיצד ניתן להבין את הסתירה הזו ?

חז"ל אומרים שאכן מלאכת הבריאה הסתיימה ביום שישי ( הקב"ה לא עבד ביום שבת ) אבל דבר אחד היה חסר בעולם וזה המנוחה !!!! , באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל , באה שבת באה מנוחה , זו היתה הבריאה המיוחדת ביום שבת.

עכשו אנחנו יכולים להבין מהיכן מגיעה אותה הרגשה מיוחדת היורדת על האדם ערב שבת בין השמשות , כאשר האדם זוכה למנוחה ולשלווה הוא זוכה להיות שותף לקב"ה במעשה בראשית.

ואם תרצה לדרוש שראשי התיבות של המלה שבת הם - שינה בשבת תענוג יש לך על מה לסמוך.

שבת שלום לכולם

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .