וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה - דבר תורה לפרשת וארא

28/12/2010 21:25:45

בס"ד ‏יום שלישי כ"א טבת תשע"א

לפרשת וארא

פרקי אבות פרק ה משנה כב'

בן חמש שנים למקרא; בן עשר למשנה; בן שלוש עשרה למצוות; בן חמש עשרה לתלמוד; בן שמונה עשרה לחופה; בן עשרים לרדוף; בן שלושים לכוח; בן ארבעים לבינה; בן חמישים לעצה; בן שישים לזקנה; בן שבעים לשיבה;בן שמונים לגבורה; בן תשעים לשוח; בן מאה כאלו מת ועבר ובטל מן העולם. כאשר מתבוננים במאמר המשנה קופצים לפנינו תאורי גיל שנשמעים לא מחמיאים במיוחד החל מגיל 60 .

בן שישים לזקנה

בן שבעים לשיבה

בן שמונים לגבורה ( יש מקומות שכתוב לגבורות, נוסח שמקובל בימינו שאומרים הגיע לגבורות )

יש פה מידרג בין : זקנה,שיבה,גבורות. האם זה סדר יורד, הכוונה שֶשׂיבה קשה מזקנה וגבורה קשה משיבה ?

או שזה סדר עולה, הכוונה ששיבה עדיפה על זקנה וגבורה עדיפה על שיבה ? כאשר קוראים את המשנה רואים שככל שעולים בגיל יש תכונות משופרות יותר , משוכללות יותר , עדיפות יותר ומפותחות יותר ולכן צריך לומר שהסדר עולה ועם הזמן אנו משתבחים.

לאור זאת אנו צריכים לומר שיש מעלה גדולה כאשר אומרים על מישהו ש- "הגיע לגבורות" וצריך להבין על איזה גבורה מדובר , האם על גבורת הכח או על גבורה אחרת ?

בוודאות ניתן לומר שלא מדובר על כח פיזי כי בגיל שמונים האדם חלש כח ואין לו את היכולות הפיזיות כפי שהיו לו בגיל צעיר יותר.

אם כך מה הכוונה במילה "גבורות" ?

אני נדרש לשאלה הזו משתי סיבות

1. אימי – שרה בת חביבה לבית משפחת דידי , נפטרה בשבוע של פרשת וארא והיא בת 80 שנה , צלולה ועצמאית עד יום מותה

2. משה רבינו בפרשה זו עומד לפני פרעה ואומר לו "שלח את עמי ויעבדוני במדבר" והוא בן שמונים שנה, וּמֹשֶׁה, בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה, וְאַהֲרֹן, בֶּן-שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה- בְּדַבְּרָם, אֶל-פַּרְעֹה. ( שמות פרק ז, פסוק ז )

רבי שמואל די אוזידא, בעל מדרש שמואל, הפירוש הקלאסי למסכת אבות, מפרש לשון "גבורה" כאזהרה רבתי:

"אף אם האדם הגיע לשמונים שנה, אל יתייאש מלהתגבר על יצרו באומרו כי אחר שהגיע לשמונים לא יסיתהו היצר הרע, עוד [=אל יאמר] כי אין בו כח, שהרי מצינו יוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף נעשה צדוקי, ועל כן אמר בן שמונים לגבורה כלומר יש לו דחפים והוא צריך להתגבר על יצרו.

לפי פרשנות זו פירוש המילה גבורות הינו להתגבר

את המושג גבורות אנו פוגשים בתפילה . הברכה השנייה בתפילת שמונה עשרה שבה מבקשים "משיב הרוח ומוריד הגשם" נקראת גבורות , מה משמעות המלה גבורות בהקשר של הגשם?

אחד הביטויים המעניינים של חכמינו לתיאור ירידת המטר על הארץ הוא: 'גבורות גשמים', והסביר רבי יוחנן "מפני שיורדין בגבורה" (תענית ב, ע"א). את מובנה של הירידה בגבורה, ניתן לפרש בכמה אופנים:

א. ביחס לצורת הירידה, "בכח, כדי שיכנסו בארץ וירוו אותה".

ב. אפשר לדון על הירידה מבחינת התכלית ,'התועלת הגדולה שבירידת הגשמים', לקיומו של עולם (ע"פ רמב"ם פירוש המשנה, ברכות ה, ב).

ג. ניתן להדגיש את התלות של הגשמים בבורא, שלא נמסרו בידי שליח, בהנהגה השגרתית של הטבע והטעם לכך: "כדי לרדות בהם את הבריות, שחיי בני אדם בעולם הזה תלויים בהם" (ריטב"א).

ד. גבורות גשמים משמעותם 'דין' - "שהוא צמצום שהגשמים ירדו בעונתם" (שם משמואל, שמיני עצרת)

ה. השפע היורד ממרום, מצד חסד הבורא, הוא מוכן לרדת באופן שיהיה גמור בעניינו, שיוכל האדם ליהנות ממנו מיד, כעניין המן שהיה גמור ומוכן להנאתו. "אך מידת הגבורה פועלת היא הרבה עיכובים וצמצומים, באופן שיהיה צריך הרבה מדריגות, על ידי עבודת האדם עד שיבוא לכלל הנאה" (עולת ראי"ה חלק א', עמוד ער).

ו. גבורה מהוה ביטוי יותר שלם וכללי, והיא מקיפה בקרבה, וכוללת משמעותה גם כוח וגם גדולה (תוספות תענית ב, ע"א, ד"ה וכתיב).

סיכום

לעניין משה רבינו שקיבל בגיל שמונים את השליחות להנהיג יחד עם אהרון אחיו את עם ישראל נלמד שגם בגיל כזה יכולותיו של האדם הולכים וגדלים ומכוח התגברות זו נגאלו בני ישראל ממצרים והונהגו במדבר במשך 40 שנה.

ולעניין אימי שנפטרה בגיל 80 אפשר לומר שהגיעה לגבורות במובן של שלמות וכלליות ( חסדו גבר עלינו – ריבוי של חסד ) . אמא זכתה לראות נינים גדולים ולקחת חלק בשמחות הרבות בתוך המשפחה. אמא זכתה שברכתה לסיים את חייה מבלי להיות לעול על אף אחד מהמשפחה התקבלה במלואה ע"י השוכן במרומים ורב מאוד החסד בעניין זה

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .