חביבה מצוות מילה - לפרשת וישלח
30/11/2012 15:51:48
חביבה מצוות מילה
בפרשת וירא (פרק כא`) אנו פוגשים את סיפור לידתו של יצחק, הילד היהודי הראשון שמסופר על לידתו. יצחק הוא הילד היהודי הראשון שנימול לשמונת ימים. כי אברהם אביו נקרא עברי והוא ממציא הדת באל אחד ובגיל 99 הוא מל את עצמו והופך להיות יהודי ויצחק נולד לאב יהודי ולאם יהודייה. אברהם קורא לילד יצחק וכאן עוברים לתיאור מצוות המילה, לא רק מצוות מילה מקויימת אלא גם סעודת מצווה.
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת-שֶׁם-בְּנוֹ הַנּוֹלַד-לוֹ, אֲשֶׁר-יָלְדָה-לּוֹ שָׂרָה- יִצְחָק. דוַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת-יִצְחָק בְּנוֹ, בֶּן-שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אֱלֹהִים. הוְאַבְרָהָם, בֶּן-מְאַת שָׁנָה, בְּהִוָּלֶד לוֹ, אֵת יִצְחָק בְּנוֹ. ווַתֹּאמֶר שָׂרָה- צְחֹק, עָשָׂה לִי אֱלֹהִים: כָּל-הַשֹּׁמֵעַ, יִצְחַק-לִי. זוַתֹּאמֶר, מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, הֵינִיקָה בָנִים, שָׂרָה: כִּי-יָלַדְתִּי בֵן, לִזְקֻנָיו. חוַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד, וַיִּגָּמַל; וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל, בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת-יִצְחָק.
מעניין מאוד לראות ששתי פרשיות לאחר מכן בפרשת תולדות, נולדים 2 ילדים תאומים ליצחק, הילד היהודי הראשון, והנה התורה לא מציינת ולו במשפט קטן שהתאומים נימולו. היכן נעלמה החגיגיות הגדולה שהיתה בפרשיות הקודמות ? היכן חדוות המצווה וההתרגשות מקיום המצווה החריגה והמיוחדת הזו ? ישמעאל מקבל איזכור מרשים כשהוא נימול בגיל 13 ואילו אצל יעקב ועשו המצווה הפכה להיות שגרתית ומוטמעת? ואם זה לא מספיק יש לנו בפרשת ויצא לידה של שנים עשר השבטים ובתורה אין שום איזכור למצוות ברית המילה!!. האם לא היה מקום לציין לפחות לגבי ראובן הבכור שעשו לו מסיבת ברית? ואולי בלידה של יוסף או של בנימין?
מעניין לראות את ההתייחסות למצוות המילה דווקא בפרשת וישלח בהתייחסות של בני יעקב לבקשת שכם לשאת את דינה.
וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם, לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה- לָתֵת אֶת-אֲחֹתֵנוּ, לְאִישׁ אֲשֶׁר-לוֹ עָרְלָה: כִּי-חֶרְפָּה הִוא, לָנוּ. טו אַךְ-בְּזֹאת, נֵאוֹת לָכֶם: אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ, לְהִמֹּל לָכֶם כָּל-זָכָר. טז וְנָתַנּוּ אֶת-בְּנֹתֵינוּ לָכֶם, וְאֶת-בְּנֹתֵיכֶם נִקַּח-לָנוּ; וְיָשַׁבְנוּ אִתְּכֶם, וְהָיִינוּ לְעַם אֶחָד. יז וְאִם-לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלֵינוּ, לְהִמּוֹל- וְלָקַחְנוּ אֶת-בִּתֵּנוּ, וְהָלָכְנוּ.
מצוות המילה לא רק שהפכה להיות מצווה שגרתית ותעיד על כך התורה שאינה מאזכרת את קיום המצווה אלא מצווה זו תופסת הילוך גבוה הרבה יותר. אומרים בני יעקב לשכם אם אתה רוצה להצטרף למשפחת יעקב עליך למול את עורלתך !!! מצוות המילה הופכת להיות תנאי קבלה להצטרפות לעם היהודי !!! גם הגוי הגמור, שכם, מוכן לקבל על עצמו את המצווה המוזרה הזו
יח וַיִּיטְבוּ דִבְרֵיהֶם, בְּעֵינֵי חֲמוֹר, וּבְעֵינֵי, שְׁכֶם בֶּן-חֲמוֹר. יט וְלֹא-אֵחַר הַנַּעַר לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, כִּי חָפֵץ בְּבַת-יַעֲקֹב; וְהוּא נִכְבָּד, מִכֹּל בֵּית אָבִיו.
מצוות המילה היא ברית שאנו כורתים עם הקב"ה כפי שנאמר לאברהם וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-אַבְרָהָם: `וְאַתָּה אֶת-בְּרִיתִי תִשְׁמֹר - אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם. זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר - לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת - וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר, אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא. הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ, וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ; וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם, לִבְרִית עוֹלָם. וְעָרֵל זָכָר, אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ - וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא, מֵעַמֶּיהָ: אֶת-בְּרִיתִי, הֵפַר`.– (בראשית, י"ז, ט`-י"ד) אנו עומדים בפתחו של חג החנוכה ואחת הגזרות שגרמה למרד המכבים ביוון היתה האיסור למול את הבנים. המלחמה על קיום מצווה זו נתנה כח לעם היהודי להילחם באימפריה היוונית ולנצח. קורא נכבד
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .