טכס לזבד הבת

22/09/2009 13:19:57

טקס זבד הבת

קראנו לקהל משפטי פתיחה לפני הזמנת המשפחה: טקס זֶבֶד הבת מחייה את הטקס המסורתי שנחגג עם לידת בת בקרב אחדות מקהילות ספרד. `זבד` הוא מתנה, כפי שעולה מפסוקי המקרא, כאשר קוראת לאה אמנו לבנה `זבולון` ומסבירה את שמו: "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב" (בראשית ל` 20). מיד לאחר מכן מסופר כי "וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ דִּינָה". (פסוק 21). המילה `זבד` כורכת בתוכה את ראשי השמות `זבולון` ו`דינה`. בקראם לטקס `זבד` מביעים החוגגים את תחושתם כי הבת היא מתנה מאת האל. ניתן להקריא את הברכה לזבד הבת שמפורסמת באתר הזמנו את המשפחה ובמקביל קבלנו את פניהם בשירים: יברכך ה` מציון וראה בטוב ירושלים, וראה בנים לבניך שלום על ישראל וכן בשיר סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל. הרב והקהל אומרים: בְּרוּכָה הַבָּאה בְּשֵׁם אֲדֹנָי" (על פי תהלים קי"ח 26 ). "מֵאֵת אֲדֹנָי הָיְתָה זֹּאת, הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ. זֶה הַיּוֹם עָשָׂה אֲדֹנָי, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" (תהלים קי"ח 23, 24(. פסוקי פתיחה: "יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה, הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ, הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ, כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיר השירים ב` 14); ולבת בכורה מוסיפים: "אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי, אַחַת הִיא לְאִמָּהּ, בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ. רָאוּהָ בָנוֹת וַיְאַשְּׁרוּהָ מְלָכוֹת וּפִילַגְשִׁים וַיְהַלְלוּהָ" (שיר השירים ו` 9). קריאת שם: מִי שֶׁבֵּרַךְ אִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה וְרִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה וּמִרְיָם הַנְּבִיאָה וַאֲבִיגַיִּל וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַּת אֲבִיחַיִּל, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיַּלְדָּה הַנְּעִימָה הַזֹּאת וְיִקָּרֵא שְׁמַהּ _____ בת _____________. בְּמַזָּל טוֹב וּבִשְׁעַת בְּרָכָה, וִיגַדְּלוּה בִּבְרִיאוּת, שָׁלוֹם וּמְנוּחָה, וִיְזַכֶּה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּה לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָתָהּ וּבְחוּפָּתָהּ, בְּבָנִים וּבְבָנוֹת [הנוסח המקורי: בבנים זכרים], עוֹשֶׁר וְכָבוֹד. עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה, דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. [בקהילות הודו אומרים שלוש פעמים, תוך נתינת דבש וחלב בפי הבת: "נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה, דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן" (שיר השירים ד` 11)] (לא קראנו פסוקים אלה) יש המוסיפים: "וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ: אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" (בראשית כ"ד 60) ההורים: בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶּה. הקהל: אָמֵן. ההורים: יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, יְבָרֶכְךָ/כֵךְ אֲדֹנָי וְיִשְׁמְרֶךָ/ךְ, יָאֵר אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ/יִךְ וִיחֻנֶּךָּ/ךְ, יִשָּׂא אֲדֹנָי פָּנָיו אֵלֶיךָ/יִךְ וְיָשֵׂם לְךָ/לָך שָׁלוֹם. וִיְהִי רָצוֹן מִלִּפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁיִתֵּן בְּלִבֵּךְ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, וְתִהְיֶה יִרְאַת הַשֵׁם עַל פָּנַיִך כָּל יָמַיִךְ שֶׁלֹּא תֶחֱטָאִי וּתְהִיֶ חֶשְׁקֵךְ בַּתוֹרָה וּבְמִצְוֹות, עֵינֵיִךְ לְנוֹכַח יַבִּיטוּ, פִּיךְ יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְלִבֵּךְ יֶהְגֶּה אֵימוֹת, יָדַיִךְ יַעַסְקוּ בְּמִצְווֹת, רַגְלַיִךְ יָרוּצוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וִיְהִי מְקוֹרֵךְ בָּרוּךְ. המברך (מחזיק בידו את הבשמים): בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי [ואם הבושם הוא ענף: עֲצֵי או עִשְׂבֵּי] בְשָׂמִים. הקהל: אָמֵן. ברכת הגומל האם מברכת: ברוך אתה יהוה אלוהינו מלך העולם, הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב. הקהל עונה: מי שגמלך כל טוב, הוא יגמלך כל טוב, סלה. הרב מברך: מי שברך אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, ואמותינו, שרה, רבקה, לאה ורחל, הוא יברך את הילדה הרכה הזאת. ויזכו אביה ואמה לגדלה, לחנכה ולחכמה. ויהיו ידיה ולבה לאל אמונה, ונאמר: אמן. קידוש אחד המוזמנים מברך: "ברוך אתה, ה'''' אלהינו, מלך העולם, בורא פרי הגפן". (ברכת הזמן) - "ברוך אתה, ה'''' אלהינו, מלך העולם, שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה". "סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל, אמן (מזמור הודיה:) "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת: אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא אֲדֹנָי הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ, בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא אֲדֹנָי. יְבָרֶכְךָ אֲדֹנָי מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלָיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכ"ח). ) (יש המסיימים בפיוט ברכה זה:) הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת אֲבִי הַיַּלְדָה וְאִמַּהּ, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלָה וּלְחַנְּכָה וּלְחַכְּמָה, לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת לְכָל עַמָּהּ וִיהִי אֲדֹנָי אֱלוהֶיהַ עִמַּהּ; הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַרַכָּה וְהַעֲדִינָה, וְיִהְיוּ יָדֵיהַּ וְלִבָּהּ לָאֵל אֱמוּנָה, וְתִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרִנָּה; הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַקְהִילָּה אֲשֶׁר שָׂשׂוּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה בְּגִילָה, וִישַׁלֵּם פָּעֳלָם וּמַשְׂכֻּרְתָּם כְּפוּלָה, וְיִתְּנֵם לְמַעְלָה לְמָעְלָה; הָרַחֲמָן הוּא יִגְאָלֵנוּ גְּאוּלָּת עוֹלָמִים, בִּזְכוּת שׁוֹמְרֵי בְּרִיתוֹ הוֹלְכֵי תָּמִים, וִיְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְנִחוּמִים, לְעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים; הָרַחֲמָן אֲשֶׁר כּוֹנֵן צַעֲדֵנוּ עַד הַלוֹם, יְקַדֵשׁ בָּנוּ אֶת שְׁמוֹ אֲשֶׁר בְּעֵילוֹם, וְיַאֵר אֲלֵינוּ כַּשֶּׁמֶשׁ וְיָהֲלוֹם, בְּרִיתוֹ תִּהְיֶה אִתָנוּ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.)

(ויקרא פרק כג

פסוק מ: וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם- שִׁבְעַת יָמִים.

דברים פרק לג

יג וּלְיוֹסֵף אָמַר, מְבֹרֶכֶת יְהוָה אַרְצוֹ, מִמֶּגֶד שָׁמַיִם מִטָּל, וּמִתְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת. יד וּמִמֶּגֶד, תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ; וּמִמֶּגֶד, גֶּרֶשׁ יְרָחִים. טו וּמֵרֹאשׁ, הַרְרֵי-קֶדֶם; וּמִמֶּגֶד, גִּבְעוֹת עוֹלָם. טז וּמִמֶּגֶד, אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ, וּרְצוֹן שֹׁכְנִי, סְנֶה; תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. פסוק יז: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ, וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו- בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו, אַפְסֵי-אָרֶץ; וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם, וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה. {ס}

ישעיהו פרק לה

א יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר, וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח, כַּחֲבַצָּלֶת. פסוק ב: פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן- כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן-לָהּ, הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן; הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד-יְהוָה, הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. {פ}

תהילים פרק קמה

פסוק ה: הֲדַר, כְּבוֹד הוֹדֶךָ- וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.

פסוק יב: לְהוֹדִיעַ, לִבְנֵי הָאָדָם- גְּבוּרֹתָיו; וּכְבוֹד, הֲדַר מַלְכוּתוֹ.

במדבר פרק כז

פסוק א: וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, בֶּן-חֵפֶר בֶּן-גִּלְעָד בֶּן-מָכִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לְמִשְׁפְּחֹת, מְנַשֶּׁה בֶן-יוֹסֵף; וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֹתָיו- מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה.

במדבר פרק לב

פסוק מא: וְיָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה הָלַךְ, וַיִּלְכֹּד אֶת-חַוֹּתֵיהֶם; וַיִּקְרָא אֶתְהֶן, חַוֹּת יָאִיר.

דברים פרק ג

פסוק יד: יָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לָקַח אֶת-כָּל-חֶבֶל אַרְגֹּב, עַד-גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי, וְהַמַּעֲכָתִי; וַיִּקְרָא אֹתָם עַל-שְׁמוֹ אֶת-הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

יהושוע פרק יג

פסוק ל: וַיְהִי גְבוּלָם, מִמַּחֲנַיִם כָּל-הַבָּשָׁן כָּל-מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ-הַבָּשָׁן וְכָל-חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן- שִׁשִּׁים עִיר.)

סיימנו בשירים: סימן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל ויש ששרים גם שבחי ירושלים את ה` הללי אלהיך ציון.

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד . משה דידי