ט"ו בשבט

שיהיה בשעה טובה

10/01/2010 22:21:30

בס"ד

שיהיה בשעה טובה

טו בשבט

" אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם.

בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:." ( מסכת ראש השנה א, א )

רש"י - "שכבר עבר רוב ימות הגשמים, שהוא זמן רביעה, ועלה השרף באילנות ונמצאו הפירות חונטים מעתה", כלומר זו תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן. מכאן שכל הפירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט נחשבים כפרי של השנה החדשה.

הרמב"ם - "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו.

לפני כ-500 שנים החל המנהג של אכילת פירות ארץ ישראל וחובר סדר טו בשבט

מנהג הנטיעות החל לפני כ-100 שנים ועם הקמת המדינה התחזק הנוהג של הנטיעות בבחינת "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל ונתן העץ פריו והארץ יבולה"

נטיעת עצים סמל לקביעות לשייכות לאדמה ולהמשכיות

חוני המעגל והחרוב - יום אחד היה הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב. שאל אותו: מתי העץ יניב פירות? ענה לו: לאחר שבעים שנה. אמר לו: וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה? אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פירות. כמו שאבותי שתלו לי, כך אני שותל לצורך בני

חוני – איש של תוצאות מיידיות

ישב ואכל סעודה. תוך כדי כך נרדם. עלתה סביבו שן של סלע ולא ראו אותו אנשים. כך ישן שבעים שנה. כשנתעורר ראה את אותו אדם שאוכל פירות מהחרוב. שאל אותו: האם אתה הוא ששתלת את העץ? אמר לו: אני נכדו של אותו אדם שנטע. אמר לו: מכך אני למד שישנתי כבר שבעים שנה. ראה את חמורו שנולדו לו וולדי וולדות. הלך לביתו ושאל: האם בנו של חוני קיים? אמרו לו: בנו נפטר, בן בנו קיים. אמר להם: אני בעצמי חוני. לא האמינו לו. הלך לבית המדרש, ושמע את חכמים שאומרים שהשמועות ברורות כמו בזמן שחוני היה קיים שכל שאלה שנשאלה לחכמים היה מברר להם. אמר להם: אני חוני. לא האמינוהו ולא עשו לו כבוד כפי מה שראוי. חלשה דעתו. התפלל ומת. אמר רבא זה מה שרגילים הבריות לומר או שיש לאדם חבר טוב או שהאדם בא לכלל מיתה

מדוע אין החרוב שגדל בארץ ישראל ומזין מאד את האדם אחד מן המינים שגם בהם תשתבח ארץ ישראל?

כשיצאו רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בנו מן המערה שנברא להם חרוב ומעין. קם רבי שמעון על רגליו ואמר:ריבונו של עולם... נשבע אני כי לא תשכח תורתך מעמך שכבר הבטחת לנו שלא תשכח מפינו ומפי זרענו מעתה ועד עולם. אלא ממה אני מתיירא? שמא, חלילה, תשכח ארץ ישראל מעם ישראל, מתוך שהם ניזונים מפירות חו"ל ונושמים אויר נכר.מיד שמעו בת קול האומרת: אף אתה בני עמד והנהיג שיהיו ישראל אוכלים חרובין בט"ו בשבט מידי שנה בשנה, ושואלים: חרוב זה שאנו אוכלים על שום מה? מזכירים ונזכרים שבית המקדש חרב וארץ ישראל שוממה וחריבה.

החרוב מעיד על הצורך בחורבן . כלומר עץ שיכול לגדול במקום חרב. החרוב הינו עץ שמבטא את כוח הקיום וההישרדות של העץ.

מסורת בידינו שהמקום היחיד שלא פסק משם ישוב בארץ ישראל זה בפקיעין, מקום שם יש את החרוב המפורסם ביותר. חרוב זה מבטא את ההיאחזות שיש לעם ישראל בארץ ישראל גם בכל ימי הגלות. כל הקיום של עם ישראל בגלות היה רק מכוח הקשר לארץ ישראל. הצפייה לגאולה היא היתה הכוח המעמיד של הגלות. כותב הרמב"ם בספר המצוות שלא יכול להיות קיום לעם ישראל אם לא יהיה לפחות יהודי אחד בארץ ישראל. במשך 2000 שנות גלות שבענו בוז וקלון בין הגויים וגם הארץ היתה שוממה וחרבה בכל אותה תקופה.

מאז נחרב בית המקדש והושלכנו מעל אדמתינו למשך אלפיים שנים שבענו בוז וקלון בין הגויים. גם הארץ היתה שוממה וחרבה , דומה שחיכתה לנו , במשך כל שנות הגלות יהודים כמעט ולא עלו לארץ ישראל ואלה שכן עלו לא הצליחו לעסוק בחקלאות . עד המהפך שהחל לפני כמאה שנים . נטענו שורשים בארץ ישראל , נטענו עצים הארץ ישראל.

רבן יוחנן בן זכאי אומר: "אם היתה נטיעה בתוך ידך ויאמרו לך הרי לך המשיח , בא ונטע את הנטיעה ואחר כך צא והקבל.

כשם שהעץ צומח גם העם צומח כשם שהעץ מכה שורשים גם העם מכה שורשים

שמו של משיח הוא "צמח"

את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" (זכריה ג` )

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד . משה דידי