להדליק את האור - לפרשת תצווה

11/02/2011 16:18:29

להעלות נר תמיד

חמש פרשיות יש בספר שמות וכולן עוסקות ( בעיקר ) במעשה בניית המשכן . המשכן הוא מבנה קטן עשוי קרשים מסביב ועורות מלמעלה ועליו נאמר "ובנו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

הרבה נכתב על השאלה היאך הקב"ה שמלוא כל הארץ כבודו מצמצם את נוכחותו לארבע אמות והרבה נכתב על הקשר הדו כיווני בין עם ישראל לקב"ה .

רציתי להביא שני מקורות שיש להם אותו מוטיב שמראים את הקשר הדו כיווני.

הראשון לקוח מתוך מדרש תנחומא והדילמה שנדונה היא : מדוע צריכים להדליק נר במשכן וכי הקב"ה זקוק לנר כדי לראות את דרכו ?

והקטע השני לקוח מתוך מסכת ברכות . קטע שלימים הולחן בלחן מרגש והקורא את מילות הגמרא מתמלא תמהון על משמעות המסר שהקב"ה פונה אל רבי ישמעאל ובפיו בקשה קורעת לבבות "ברכני !!"

מדרש תנחומא על פרשת תצווה סימן ד

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך.

אמרו ישראל, רבונו של עולם, באורך נראה אור, ואתה מצוה שנדליק לפניך נרות?.

אמר רבי יצחק, לבית מלא פנסא, אמר בעל הבית לעבדו, הדלק לנו בתוך החצר נרות. אמר לו, כל הבית מלא אורה ואתה אומר שאדליק בו נרות. אמר ליה, הדלק בשביל העבדים, שיהו מאירין להם. וכך הוא אומר, אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות (במד' ח ב).

אמר הקדוש ברוך הוא, לא שאני צריך לאור בשר ודם הזהרתי אתכם על הנרות, אלא שתדעו מה חיבתכם לפני. תדע, שהרי כתיב, ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן (שמות מ לה), והוא אומר שידליקו לפניו נרות?

אלא בשביל חיבתכם אמרתי לכם. ויקחו אליך. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, לא שאני צריך לנר, אלא ויקחו אליך, בשבילך, שאתה רואה להיכן אתה נכנס ויוצא.

משל למה הדבר דומה. לפקח וסומא שהיו מהלכין בדרך, היה הפקח סומך את הסומא. לערב אמר הפקח לסומא, צא והדלק לנו הנר. אמר לו, עד עכשיו אתה מנהיגני באופל, ואפילו עצמי איני רואה, ואתה אומר לי הדלק את הנר?

הפקח, זה הקדוש ברוך הוא שכתוב בו, עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ (זכר' ד י). והסומא, אלו ישראל שכתוב בהם, נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה, כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים (ישע' נט י).

והיאך הוא צריך לנו?

אמר דוד, ה' אורי וישעי ממי אירא וגו' (תהל' כז א). אימתי אמר דוד פסוק זה. בגדוד עמלק. לפי שעשה עמם מלחמה בלילה והרגם, שנאמר, ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם (ש"א ל יז). ומי היה מאיר להם, זיקים וברקים. רבי אליעזר בן פדת אומר, מדבר במלחמות המצרים כשרצו אחר ישראל. ראה מה כתיב שם, ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה (שמות יד כ). אמר רבי אושעיה, כשראו ישראל כך, אמרו, ה' אורי וישעי ממי אירא. אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, אם תדליקו לפני נרות, אני מאיר לכם מן המאור הגדול לעתיד לבא, שנאמר, והיה לך לאור עולם ואלהיך לתפארתך (ישעיה ס יט):

המקור השני מספר על

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול שהיה מראשי הדור הראשון של התנאים. אביו שימש ככהן גדולבבית המקדשהשני. היה מעשרת הרוגי מלכות, והוצא להורגיחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן.

בתלמוד, במסכת ברכות, מובאים דבריו, שבהם הוא מספר בתיאור ציוּרִי על כניסתו לקודש הקודשים("לפני ולפנים"), שנכנס אליו רק הכהן הגדול, ביום הכיפורים:

תניא : אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטירקטורת ל פני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כיסא רם ונישא, ואמר לי: ישמעאל בני, בָּרְכֵנִי! אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשורחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עם בניך במדת הרחמים, ותכנס להם לפנים משורת הדין. ונִענע לי בראשו...

מסכת ברכות דף ז' עמוד א'

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .