לפרשת שמות לזכרו של שמעון דידי בן חנה
20/12/2013 15:41:47
לזכרו של אבי , שמעון בן חנה לבית משפחת דידי שהשבת פקידת שנתו. נפטר כ"ג טבת תשכ"ח
השבת אנו מתחילים לקרוא בספר שמות. אנו פוגשים את השמות מסוף ספר בראשית לומר לך שיש המשכיות בין התקופות. בפרשת שמות מתחילה תקופת השיעבוד, מעניין שכל זמן שיוסף היה בחיים בני ישראל קיבלו יחס מיוחד במצרים משמת יוסף ועד שאחרון השבטים, לוי, נפטר לא העזו המצריים לשעבד את בני ישראל. רק לאחר מותו של לוי התחיל השיעבוד שהלך והחמיר עם השנים כך שעבודת הפרך ארכה 86 שנים . תקופה לא קצרה למי שהיה משועבד. בפרשה מסופר על הנס שחולל משה לפני פרעה כאשר הוא משליך את המטה לרצפה והמטה הופך להיות לנחש. בכולנו טבוע פחד מהנחש וצריך לזכור שכאשר בני ישראל נענשים במכת הנחשים במדבר מה שריפא את הנשוכים היה נחש הנחושת. בחפירות שעשו בפארק תמנע ליד עמודי שלמה מצאו מקדש מצרי ובין רצפת החול מצאו שם נחש נחושת. זה לא הנחש עליו מדובר בתורה בספר במדבר. נחש הנחושת השתמר במשך דורות רבים והגיע לבית המקדש, עד ימיו של חזקיהו. הוא השמידו, כי הנחש הפך לחפץ שאותו עבדו. כך מסופר (על חזקיה): "וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה, כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ; וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב' י"ח, ד). בפסוק זה נזכר הנחש ביחד עם האשרה, הבמות והמצבות, ויש שהסיקו מכאן, שמקומו, לפחות בימי חזקיהו, היה בחצר בית המקדש. במסכת ברכות (י', ב) מסופר כי חכמי דורו של חזקיה הסכימו עם מעשהו זה: "תנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיהו המלך... כתת-נחש הנחשת והודו לו".
כאשר מסתכלים בציר הזמן של ספר שמות רואים שרוב הספר עוסק בעשר המכות שהחלו שנה לפני היציאה ממצרים וסיומו עם הקמת המשכן בפעם הראשונה בחודש ניסן. רק תחילת פרשת שמות עוסקת בשיעבוד שהיה במצרים. אם היינו רוצים לקרוא לספר עפ"י זמן הפעילויות אזי הספר היה נקרא ספר השיעבוד. יש בספר שמות הרבה אירועים חשובים וחלקם אפילו מכוננים, כמו למשל: מעמד הר סיני, הקמת המשכן, קריעת ים סוף חז"ל בחרו לספר את השם "שמות" למרות יתר האירועים החשובים שיש בספר
וצריך לעיין מדוע דווקא ספר שמות.
בפרשת שמות מסופר על לידתו של אדון הנביאים , משה רבנו ומעניין לראות שדוקא השם שניתן לו ע"י בתיה בת פרעה הוא השם שהתקבל בתורה כשמו של משה.
המדרש בתנחומא , פרשת ויקהל , א אומר:
"אַתה מוֹצא שלושה שֵמות נִקראו לוֹ לאדם:
אֶחד מה שקוֹראים לו אָביו ואִמו.
ואֶחד מה שקוֹראים לו בְּני האדם.
ואֶחד מה שקוֹנה הוא לעַצמו?
טוֹב מכּולם מה שֶקוֹנה הוּא לעַצמו"
אז מה אנו יכולים לומר על שמו של משה שניתן לו ע"י בת פרעה, האם זה השם שמשה גם קנה לעצמו ? המדרש מביא את שמותיו של משה, עשרה שמות היו למשה: א. אביו עמרם קרא לו חבר, משום שעל ידו נתחברו ישראל לקב''ה. ב. אמו יוכבד קראה לו יקותיאל- קיויתי ל-אל. ג. אמו כינתה אותו גם בשם: 'טוב'. ד. סבו קהת קרא לו אביגדור, משום שמרגע שהונחה תיבתו ביאור, גדר פרעה את גזירתו. ה. אהרון אחיו קרא לו- אבי זנוח, משום שבתפילתו השכיח עוונות ישראל. ו. מרים אחותו קראה לו בשם- יֵרֵד, על שם שהוריד תורה לישראל. ז. אומנת משה קראה אותו- אבי-סוכי, שהוא אבי הנביאים, המכונים סוכים. ח. בני ישראל קראו לו בשם- שמעיה בן נתנאל, משום שבימיו שמע הקב''ה לתפילותיהם. ט. הקב''ה קראו- טוביה (טוב לה'). י. בתיה קראה לו- משה- ''כי מן המים משיתיהו''. מעשרה שמותיו נקרא שמו בתורה משה, כדי להודיע את זכותה של בתיה שהצילה אותו והיתה לו כאם. החינוך של בתיה והחסד שהיא עשתה בעובדה שהיא גידלה תינוק עברי בבית פרעה הוביל לכך שמכל השמות שמשה קיבל דווקא השם שנתנה לו בתיה השתמר. 'משה רבינו' בגימטריה= 613 (תרי''ג), כנגד תרי''ג מצוות שבתורת משה.
קורא נכבד
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .