מדוע יעקב מעדיף את אפרים ומנשה?

29/12/2012 19:12:07

פרשת ויחי נפתחת בסערה למי שמבחין בפרטים הקטנים. כידוע פרשת ויחי הינה פרשה "סתומה" ( בכתיבת ספר התורה אין רווח בין פרשת ויחי לפרשת ויגש ) ורש"י אומר מדוע ? למה פרשה זו סתומה? לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם. דבר אחר: שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתם ממנו: מיד בתחילת הפרשה יעקב מזמין אליו את יוסף בנו, מלך מצרים, ומשביע אותו שיקבור אותו במערת המכפלה. לאחר מכן יוסף מביא את שני בניו איתו ליעקב כדי שיברכם לפני מותו. מענין שרק יוסף עושה זאת ואילו יתר האחים לא מביאים את בניהם הנכדים ליעקב כדי שיברכם. בנקודה זו יעקב מברך את הנערים ואומר ליוסף ששני בניו של יוסף, מנשה ואפרים ייחשבו כמו בניו של יעקב לענין חלוקת הארץ ( פסוקים ה,ו )

וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף, הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה; וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי בָנָיו, עִמּוֹ- אֶת-מְנַשֶּׁה, וְאֶת-אֶפְרָיִם. ב וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב- וַיֹּאמֶר, הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ; וַיִּתְחַזֵּק, יִשְׂרָאֵל, וַיֵּשֶׁב, עַל-הַמִּטָּה. ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-יוֹסֵף, אֵל שַׁדַּי נִרְאָה-אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיְבָרֶךְ, אֹתִי. ד וַיֹּאמֶר אֵלַי, הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ, וּנְתַתִּיךָ, לִקְהַל עַמִּים; וְנָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ- אֲחֻזַּת עוֹלָם. ה וְעַתָּה שְׁנֵי-בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד-בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה- לִי-הֵם: אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה- כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ-לִי. ו וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר-הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם, לְךָ יִהְיוּ; עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ, בְּנַחֲלָתָם.

יעקב נוקט מהלך שבו הוא משדרג את בני יוסף למעמד שווה ערך לבניו שלו. ונשאלת השאלה מדוע יעקב עושה את זה. הרי לא מזמן הסתיימה פרשת מכירת יוסף וזאת בשל אותה כתונת שקנה יעקב ליוסף `ועשה לו כתנת פסים` - ריש לקיש בשם ר` אלעזר בן עזריה: צריך אדם שלא לשנות בין בניו, שעל ידי כתנת פסים [שעשה אבינו יעקב ליוסף] `וישנאו אותו` וגו`. ריש לקיש מאשים את יעקב. אין הוא מתנגד לקשר המיוחד שהיה בין האב לבנו אלא לתוצאה. לדעת ריש לקיש, היה על יעקב להסתיר את תחושותיו או את תובנותיו משאר האחים. אבל תחת זאת הוא נתן להם ביטוי גלוי ומוחשי באמצעות כתונת הפסים. דבריו של ריש לקיש מנוסחים בלשון כללית, כי הוא סבור שיש במעשה זה לקח חשוב לכל הורה. האם יעקב לא מכיר את בניו שלו ? הרי לכל אחד יש גאווה עצמית וכוח רב ולא רחוק היה שהם יהרגו ממש את יוסף, כיצד אם כך יעקב לא לומד לקח מההיסטוריה של משפחתו ונותן העדפה גדולה מאוד לנכדיו, אפרים ומנשה, בני יוסף ולא חושש מהתוצאות הרעות שעלולות להיווצר בהמשך.

מקריאת הפרשה והכרותינו את התנך אנו יודעים שמהלך זה לא גרם לתסיסה בין האחים. הרי יוסף הוא המלך במצרים, כל השפע שיש להם בארץ גושן ומעמדם המיוחד הם תוצאה של מלכותו של יוסף, הם צריכים להיות טיפשים מכדי להגיב מיידית למהלך שעשה יעקב כי התגובה של יוסף היתה מגיעה מיד והיא היתה כואבת. אבל נחזור לשאלה מבחינתו של יעקב מדוע הוא אינו לומד לקח מהעבר ומשדרג את בני יוסף למעמד השבטים. ? תשובה ראשונה השיחה היתה בין יעקב ליוסף, יתכן שתוכן השיחה לא דלף לאחים ולכן הם לא מגיבים. רק עם הכניסה לארץ וחלוקת הארץ לשבטים מתגלה ההעדפה של יעקב, אז, כבר זה לא נושא לקנאה.

תשובה שנייה יעקב רוצה להבטיח שבני ישראל לא ישתהו במצרים אלא יחזרו לארץ כנען. כדי לתת מוטיבציה לכך יעקב מבטיח ליוסף שהיה במעמד בכיר ביותר במצרים והיתה לו היכולת לקבוע מהלכים גדולים שעם הכניסה לארץ ישראל הוא יקבל נחלה כפולה מיתר האחים, מעין "בונוס" . עדיין צריך להבין שכול זה היה נכון בזמן שיוסף היה בחיים והיתה לו עצמה, אבל לאחר מותו מי יכול לערוב לכך ואנו חוזרים לשאלה מדוע יעקב במודע מתנהג ברמת סיכון גבוהה

תשובה שלישית

משה רבינו במהלך כל ספר דברים שעל ציר הזמן נמשך 37 ימים. החל מ- א` בשבט ועד ז` באדר יום מותו מצליף בבני ישראל ומזכיר להם את כל מעלליהם במדבר. משה נמצא לפני מותו ואינו חושש לומר להם את כל שיש לו בליבו. משה לומד זאת מיעקב, יעקב ממלא פיו מים ולא גוער בבניו אלא לקראת מותו בפרשת ויחי. לראובן הוא מזכיר את ענין בלהה. רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי- יֶתֶר שְׂאֵת, וְיֶתֶר עָז. ד פַּחַז כַּמַּיִם אַל-תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ; אָז חִלַּלְתָּ, יְצוּעִי עָלָה. {פ}

לשמעון ולוי שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים- כְּלֵי חָמָס, מְכֵרֹתֵיהֶם. ובְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ, וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר. ז אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב, וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל

פרשת ויחי היא פרשת הסיום של ספר בראשית וסיום מסכת חייו של יעקב. יעקב מנצל הזדמנות זו כדי לסגור חשבון עם מי שצריך. בין היתר יעקב מחליט שזו ההזדמנות ללמד את כל בניו לקח על מכירת יוסף. הוא מחליט לשדרג את אפרים ומנשה למעמד של שבטים כאילו הוא אומר "נראה מה יעשו". ואם תשאל הרי במהלך זה הוא גם פוגע בבנימין שלא היה שותף במכירת יוסף, ניתן לומר שיעקב הניח שבנימין יקבל זאת בהבנה גדולה יותר משאר האחים כי מדובר על אחיו יוסף. יעקב אם כך בוחר לסגור חשבון עם כל מי שהיה צריך והעיתוי מבחינתו הוא המוצלח ביותר. הוא מסיים את חייו ויכול לומר את כל מה שנצר בליבו שנים רבות. בשולי הדברים אפשר לציין את הקשר בין הפטרה הפרשה לפרשה . ההפטרה דנה בצוואת דוד לשלמה בנו שכל כולה הנחיות מעשיות את מי להרוג כדי שמלכותו של שלמה לא תיפגע, דוד סוגר חשבון עם כל מי שפגע בו או לא היה לצידו כשהיה צריך. אין בצוואת דוד ערכים וברכה מיוחדת שהוא מוסר לשלמה בנו. ויתכן לומר שהוא למד זאת מיעקב שגם הוא על ערש מותו סוגר חשבון עם כל מי שמצא לנכון.

מסר להורים

אנחנו ההורים יכולים ללמוד מפרשת ויחי, מה לא לעשות. אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים ביחס שלנו לילדים שלנו. כל התנהגות שעלולה להתפרש כהעדפה אצל אחד הילדים יש לה כח הרס גדול מאוד. זה נכון שלכל ילד יש את החוזקות וחולשות שלו, חובתינו להתאמץ ולייצר שוויון ביחס שלנו כלפי כל ילד. זה נכון לנו כהורים ונכון למורים שמלמדים ולכל מי שמנהל אנשים

קורא נכבד השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .