מדוע לשאול שאלות בפסח

24/03/2012 21:54:26

לשאול שאלות בפסח

לאחר תשע מכות שקבלו המצרים, מתחילה ההכנה הנפשית והפיזית של בני ישראל לקראת היציאה ממצרים , מעבדות לחירות. בני ישראל מצווים לקחת שה לבית אבות שה לבית ז וְלָקְחוּ, מִן-הַדָּם, וְנָתְנוּ עַל-שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת, וְעַל-הַמַּשְׁקוֹף- עַל, הַבָּתִּים, אֲשֶׁר-יֹאכְלוּ אֹתוֹ, בָּהֶם. ח וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה: צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. ט אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם: כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ, רֹאשׁוֹ עַל-כְּרָעָיו וְעַל-קִרְבּוֹ. י וְלֹא-תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ, עַד-בֹּקֶר; וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד-בֹּקֶר, בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ. יא וְכָכָה, תֹּאכְלוּ אֹתוֹ- מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים, נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם; וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן, פֶּסַח הוּא לַיהוָה. יב וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ-מִצְרַיִם, בַּלַּיְלָה הַזֶּה, וְהִכֵּיתִי כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מֵאָדָם וְעַד-בְּהֵמָה; וּבְכָל-אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, אֲנִי יְהוָה. יג וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת, עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת-הַדָּם, וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא-יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית, בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. ולכן נקרא החג פסח. קצת קודם בפרק יא` מצווה הקב"ה את משה

א וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עוֹד נֶגַע אֶחָד אָבִיא עַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם אַחֲרֵי-כֵן, יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה: כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה, גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה. ב דַּבֶּר-נָא, בְּאָזְנֵי הָעָם; וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ, וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ, כְּלֵי-כֶסֶף, וּכְלֵי זָהָב. ג וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת-חֵן הָעָם, בְּעֵינֵי מִצְרָיִם; גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה, גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּעֵינֵי עַבְדֵי-פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי הָעָם. {ס}

רש"י אומר על פסוק ב` דבר נא - אין נא אלא לשון בקשה,בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק אברהם (בראשית טו יג) ועבדום וענו אותם קיים בהם, (שם יד) ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם:

לשון הפסוק "וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה" הטרידה פרשנים משום שכאשר שואלים חפץ נדרש להחזיר בדיוק את אותו חפץ ולא מצאנו שרכוש מצרים שנלקח בהשאלה הוחזר להם. ( לפני מספר שנים היה שימוש בפסוק זה ע"י פרופ` מצרי ) אני רוצה להשתמש במילה "ושאלו" במובן הפשוט של המילה: לשאול שאלה. עפ"י ההלכה ב אחר אמירת הא לחמא עניא, קודם מה נשתנה, מוזגים לו כוס שני, כדי שישאלו התינוקות למה שותים כוס שני קודם סעודה. ואם אין שם בן, אשתו שואלתו, ואם לאו הוא שואל את עצמו, ואפילו תלמידי חכמים שואלים זה לזה מה נשתנה. ואין צריך לשטוף ולהדיח הכוס, אם כל אחד שותה מכוסו, ואין שם תערובת כוסות. )חזון עובדיה על הלכות פסח עמוד קנ( ו יש אומרים שמצות ו``הגדת לבנך`` אינה כוללת בנות, אלא בנים בלבד. אולם לדינא מצוה זו שייכת גם בבנות. ואם יש לו בנות שיודעות לשאול, הן עדיפות על מה שאשתו תשאל, וכל שכן שהן עדיפות על אחרים. אך יש להדר ולעורר הבנים יותר. ומצוה לעורר הקטנים אף על פי שאינם בניו, או נכדיו. ומכל מקום הקרוב קרוב קודם. )ילקוט יוסף מועדים עמוד שצד. חזון עובדיה חלק א` סימן כא. חזון עובדיה על פסח מהדורת תשס``ג, עמוד נב)

אנו רואים שהבסיס של כל ליל הסדר הוא לשאול שאלות וצריך להבין מדוע ? מה משמעות השאלה לשואל ולשומעים את השאלה. מיד לאחר שירת "מה נשתנה" אנו קוראים בהגדה: כנגד ארבעה בנים דיברה התורה. אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. לגבי הבן שאינו יודע לשאול נאמר – את פתח לו, אתה ההורה עזור לילד לשאול שאלות כי זה המהות של חג הפסח לשאול ולא לקבל את הדברים כמות שהם.

העניין הזה של לשאול שאלה אינו פשוט כלל ועיקר. כל אחד מאיתנו מכיר את הסיטואציה שבה, אתה נמצא בהרצאה למשל, בתוך ציבור גדול ויש לך שאלה ואתה מתחבט עם עצמך האם לשאול את השאלה. ומה הדילמה? אם תשאל שאלה בפני כולם אתה חושף את עצמך בשני היבטים. ראשית, כל עיני הנוכחים מופנות אליך, אתה נמצא בזמן השאלה במרכז העניינים וזה מביך לא מעט אנשים ומאידך בעצם שאילת השאלה אתה מצהיר בפני כולם שאתה לא הבנת את הנאמר וזו דילמה לא קלה כלל ועיקר. בואו ונבדוק מה קורה אצל הנוכחים ששומעים את השאלה? אנו פוגשים שלושה סוגים של אנשים סוג ראשון - יהיו כאלה שיאמרו לעצמם שהם שאלו את השאלה והם יודעים מה התשובה, אלה ימהרו ויענו את תשובתם לשואל ויגבירו את חוסר הנוחות של השואל, מעין זלזול נשמע בקולם- איך לא הבנת? סוג שני – יהיו כאלה שיאמרו לעצמם שבאמת השאלה טובה והם לא יודעים את התשובה סוג שלישי – יהיו כאלה שיאמרו לעצמם שהשאלה הזו אפילו לא עלתה על דעתם אותו אדם שהיה לו האומץ לקום ולשאול שאלה בפני כל הציבור, מרים את עצמו מעל כולם והוא הופך להיות כלי שלמעשה מזכה את רוב הציבור. למרות שהוא שואל שאלה מחוסר ידיעה ממקום של ריקנות אבל בעצם שאילת השאלה הוא מקבל עוצמה מיוחדת, הוא מזכה את הרבים בחוסר הידיעה שלו ולא פעם אנו עדים לכך שלאחר ההרצאה באים שומעים ומדברים עם השואל ומתפתח דיאלוג מיוחד שבו השואל האמיץ שחשף בפני כולם את החולשה שלו נמצא במרכז העניינים. אז מה אנחנו מבקשים מהילדים שלנו בליל הסדר? תשאלו שאלות על כל דבר שנראה לכם מוזר, חז"ל תקנו את ליל הסדר להיות ליל "אי סדר" כדי שהילדים שמורגלים לראות בערב שבת קידוש ומיד יושבים לאכול ארוחת ערב ישאלו בליל הסדר מה נשתנה? מדוע בליל הסדר לא יושבים מיד לאכול? ומה אנו ההורים צריכים לעשות ? כנגד ארבעה בנים דברה תורה דבר מופלא אנו מוצאים בתורה, שבארבעה מקומות מתייחסת התורה למה שצריכים ההורים לומר לבניהם אודות מסורת יציאת מצרים, ובכל פעם הלשון אחרת והדגשים משתנים. לכאורה, כיוון שמדובר בסיפור יציאת מצרים ובמשמעויות שצריך ללמוד ממנו, היה צריך לומר לכל הבנים את אותם הדברים בדיוק. ומדוע שינתה התורה בלשונה ארבע פעמים? אין זאת אלא שהתורה מלמדת אותנו להתייחס לארבעה סוגים של בנים, ולספר לכל אחד את עניין יציאת מצרים לפי כשרונו ותכונותיו. וזהו שאנו אומרים בהגדה: "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". שנזכה, אנו ההורים לקיים מה שנאמר "הרבה תורה למדתי מרבותי ויותר מחבירי ויותר מתלמידי"

האר"י הקדוש אומר מדוע נקרא החג פסח ? פה-סח. שמצווה לדבר על יציאת מצרים. שבכל יום ויום אנו מצווים על צמצום הדיבור , כמאמר חכמים "מילה בסלע שתיקה בתרי" ואילו בפסח - כל המרבה הרי זה משובח

שיהיה חג שמח כשר ומעניין לכולם

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .