"מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" לפרשת בלק
08/07/2011 17:54:02
"מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" לפרשת בלק
תפילה זו שפותחת את תפילת שחרית כל יום מקורה בפרשת בלק. בלק מלך מואב מזמין את בלעם גדול הנביאים שהיו לגויים לקלל את עם ישראל. שלוש פעמים בלק מעלה את בלעם למקום גבוה כדי שיוכל לראות את עם ישראל בפרספקטיבה רחבה , "כי מראש צורים אראנו" כדי לקלל את עם ישראל ו- 3 פעמים בלעם יוצא מברך במקום מקלל.
אחת הברכות שמברך בלעם את עם ישראל היא "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" , ברכה שנתקנה ע"י אנשי כנסת גדולה להיות הראשונה הנאמרת בתפילת שחרית עוד בפתח בית הכנסת ויש בה ארבעה היבטים לגבי התפילה והקשר בין היהודי לבין אלוקיו על מהות התפילה .
1. אני מתפלל כי אני ירא אלוקים- אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָבְּיִרְאָתֶךָ. 2. אני מתפלל כי אני אוהב אלוקים- ה' אָהַבְתִּי מְעון בֵּיתֶךָ וּמְקום מִשְׁכַּן כְּבודֶךָ. 3. אני מתפלל כי אני מוקיר תודה לאלוקים- וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָעָה אֶבְרְכָה לִפְנֵי ה' עשִׂי. 4. אני מתפלל כי אני זקוק לעזרה מאלוקים- אֱלהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.
הגמרא במסכת סנהדרין (דף קה' עמוד ב' ) אומרת שכל הברכות של בלעם הרשע הפכו לבסוף לקללות כפי שהתכוון בלעם פרט לברכה אחת והיא "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" , שברכה זו קיימת לעד ועל ברכה זו נאמר בספר דברים ( פרק ג' פסוק ו' ) וְלֹא-אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה: כִּי אֲהֵבְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ובגמרא לומדים את זה מהעובדה שכתוב קללה ביחיד ולא קללות ברבים.
אנחנו פוגשים השוואה מעניינת בין אברהם אבינו לבלעם הרשע וליתר דיוק בין תלמידיהם
"כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הוא מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלושה דברים אחרים, הוא מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה – תלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה – תלמידיו של בלעם הרשע". (מתוך המשנה בפרקי אבות, פרק חמישי, משנה כ"ג). פרשת בלק דנה רבות על בלעם אבל אין שום אזכור לתלמידי בלעם וצריך להבין למה התכוונה המשנה בפרקי אבות לגבי תלמידיו של בלעם והאם הכוונה בפרקי אבות לאותו בלעם של פרשת בלק?
הגמרא מסכת סנהדרין קו ע"ב מביאה קטע מעניין שממנו אפשר ללמוד מה ראו החכמים כאשר כתבו בפרקי אבות "תלמידיו של בלעם הרשע". אמר לו מין אחד לרבי חנינא: האם ידוע לך בן כמה היה בלעם במותו? אמר לו: בכתוב לא נאמר, כיוון שנאמר 'אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם' )תה' נה:כד (. בן שלושים ושלוש שנה או בן שלושים וארבע. אמר לו: יפה אמרת. בעצמי ראיתי את ספרו של בלעם, והיה כתוב בו: בן שלושים ושלוש שנה היה בלעם החיגר כאשר הרג אותו פנחס השודד. ההתייחסות של חז"ל "לאותו האיש" הינה שונה מההתייחסות אליו בימינו וזה נכון לתקופתם. מדרש מעניין מציג את תפיסת עולמם לגבי "אותו האיש" והוא קשור לאונקלוס בן קלוניקוס בן אחותו של טיטוס הרשע שרצה להתגייר והוא הולך ומתייעץ עם טיטוס הרשע ועם בלעם הרשע ולבסוף עם "אותו האיש"
אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי אזל אסקיה לטיטוס בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא דכתיב (איכה א) היו צריה לראש וגו' כל המיצר לישראל נעשה ראש אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי א"לבמאי דפסיק אנפשיה כל יומא מכנשי ליה לקיטמיה ודייני ליה וקלו ליה ומבדרו אשב ימי אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאידבוקי בהו א"ל (דברים כג) לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים א"ל דיניה דההוא גברא במאי א"ל בשכבת זרע רותחת אזל אסקיה {ליש"ו} בנגידא <לפושעי ישראל> א"ל מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאדבוקי בהו א"ל טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו א"ל דיניה דההוא גברא במאי א"ל בצואה רותחת אחר-כך הלך אונקלוס והעלה את בלעם באוב. אמר לו: מה חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. שאל אותו: האם לדבוק בהם? אמר לו: 'לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים'. אמר לו: דינו של אותו אדם (שלך) מהו? אמר לו: בשכבת זרע רותחת. הלך אונקלוס והעלה באוב את ישו הנוצרי.[1][4]אמר לו: מה חשוב באותו עולם? אמר לו: ישראל. האם לדבוק בהם? אמר לו: טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש. כל הנוגע בהם, כאילו נוגע בבבת עינו. אמר לו: דינו של אותו אדם (שלך) מהו? אמר לו: בצואה רותחת. שאמר מר: כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. בוא וראה מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם? תניא, אמר רבי אלעזר: בא וראה כמה גדול כוחה של בושה, שהרי סייע הקדוש ברוך הוא את בר קמצא, והחריב את ביתו ושרף את היכלו.
"אותו האיש" אכן הקים תלמידים ואליהם התכוונה המשנה בפרקי אבות " עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה – תלמידיו של בלעם הרשע" ועליו התכווין בלעם הרשע כאשר אמר "אוי מי יחיה משמו אל"
ר' אלעזר הקפר אומר: נתן האלהים כח בקולו (של בלעם) והיה הולך מסוף העולם ועד סופו. בשביל שהיה צופה וראה את האומות שמשתחוין לשמש ולירח ולכוכבים ולעץ ולאבן, וצפה וראה שיש אדם בן אשה שעתיד לעמוד, שמבקש לעשות עצמו אלוה להטעות כל העולם כולו, לפיכך נתן כח בקולו שישמעו כל אומות העולם. וכן הוא אומר תנו דעתכם שלא לטעות אחר אותו האיש, שנאמר 'לא איש אל ויכזב'. ואם יאמר שהוא אל הוא מכזב. ועתיד הוא לומר שהוא בן אלהים ואינו אלא בן אדם, שנאמר 'ובן אדם ויתנחם'. שהוא עתיד להטעות ולומר שהוא מסתלק ובא לקיצים, ההוא אמר ולא יעשה. ראה מה כתוב 'וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משֻׂמו אל' (במדבר כד כג), אמר בלעם אוי מי יחיה מאותה אומה ששמעה אחר אותו האיש שעשה עצמו אלוה.
קורא נכבד השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק " שאני אדע שהיה לכם נחמד