מקומו של ספר ויקרא על ציר הזמן
18/03/2015 08:55:38
מקומו של ספר ויקרא על ציר הזמן בפרשת פקודי המסיימת את ספר שמות, ה' מצווה את משה להקים את המשכן. א וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב בְּיוֹם-הַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תָּקִים, אֶת-מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד. כאשר משה מקים את המשכן לא ניתן להיכנס לתוכו כי: וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. לה וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן. ולכן ברורה קריאתו של ה' למשה בתחילת ספר ויקרא וַיִּקְרָא, אֶל-מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו, מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. ויוצא מכך שספר ויקרא מתחיל ב- א' בניסן של השנה השנייה ליציאה ממצרים ספר במדבר מתחיל בפסוק: א וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי, בְּאֹהֶל מוֹעֵד: בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם—לֵאמֹר. אורכו של ספר ויקרא אם כך הינו 30 יום בלבד. כל חודש ניסן של השנה השנייה ליציאת מצריים (ספר במדבר מתחיל ב- א' באייר של השנה השנייה ליציאת מצריים.) לפני שהנשיאים הקריבו את קרבנם החל מיום א' בניסן ועד ליום יב' בניסן היו שבעת ימי המילואים בהם שבט לוי תרגלו פירוק והרכבה של המשכן, משה משמש ככהן גדול והוא חונך את אהרון אחיו בתורת הקורבנות. ביום השמיני (פרשת שמיני) הוא היום הראשון שבו אהרון מבצע בעצמו ללא עזרת משה את כל פעולת הקרבת הקורבנות וביום זה קורה אסון נורא כאשר נדב ואביהוא מתים בהקריבם אש זרה. במדרש שמות רבה נאמר שהמשכן נבנה במשך 3 חודשים. החל מחודש תשרי כאשר משה יורד מהר סיני לאחר יום כיפור והקב"ה אומר למשה "סלחתי כדבריך" אז מתחילים את בניית המשכן והבנייה מסתיימת בסוף חודש כסלו. בחודשים טבת שבט ורוב אדר אין שום פעילות עם המשכן. ב- כב' באדר מתחילים שבעת ימי המילואים והיום השמיני יוצא ב- כט' באדר ( השנה, תשע"ה, זה יוצא ביום שישי ) ולמחרת ביום א' בניסן ( השנה זה יוצא ביום שבת ) התחילו קורבנות הנשיאים.
ועדיין צריך להבין מדוע פרשת הנשיאים נכתבה בספר במדבר הרי על ציר הזמן היא שייכת לספר ויקרא. (ספר במדבר מצחיל ב- א' באייר)
אז נכון שאפשר לומר "שאין מוקדם ומאוחר בתורה" ואז אין בעייה. אבל צריך לתת טעם כשלהו לשיבוץ פרשת נשוא דווקא בספר במדבר.
ספר במדבר מאופיין בעצוב המבנה האירגוני של עם ישראל. בספר זה מתבצעים מספר שינויים חשובים שמשפיעים על קבוצות בעם ומטבע הדברים כאשר יש שינויים אירגוניים יש כאלה שמרוצים ויש כאלה שנפגעים.
ראשוני הנפגעים הם הבכורים. בספר במדבר מתבצעת "הצרחה" שבט לוי תופס את מקומם של הבכורים בהיררכיה של העם. שבט לוי מקבל מקום בכיר במבנה האירגוני. הלוויים הם אלה שנושאים את המשכן וכליו והכוהנים הם אלה שמבצעים את עבודת ה' במשכן. לכל שבט יש דגל שמייחד אותו ויש לו מקום קבוע בסדר המסעות, לכל שבט נבחר נשיא שמייצג אותו.
באופן טבעי הבכורים שמעמדם נפגע הם קבוצה ממורמרת ומתנגדת לשינויים וגם מתוך שבט לוי קמו מערערים נגד המינויים, הידועים כקורח ועדתו.
היה מאוד חשוב להציג את פרשת נשוא דווקא בספר במדבר כדי לתת משנה תוקף לשינויים החדשים ולתת לגיטימציה לנשיאים החדשים.
זו יכולה להיות סיבה לכתיבת פרשת נשוא בספר במדבר
קורא נכבד
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד