עשיר כקורח ?
20/06/2014 13:10:41
פרשת קורח מפגישה אותנו עם מלחמת מעמדות, מלחמה על תפקידים ושררה. אני משתמש בכוונה במילה מלחמה כי האדם שמעוניין בתפקיד כלשהוא יעשה הכל לא כדי להציג את עצמו ואת יכולותיו בפני מקבלי ההחלטות אלא "ישתדל" להמעיט ולהקטין ולהבאיש את ריחם של המתמודדים האחרים. לא מזמן הסתיים התהליך לבחירת נשיא במקום שמעון פרס ובדרך פלא התפרסמה כמעט על כל מועמד פרשייה כזו או אחרת אם בתחום ההתנהגות האישית ואם בתחום ההתנהלות כאיש ציבור שמטילה צל כבד על דמותו ופוגעת בזכותו לזכות בתפקיד. הנשיא שנבחר ראובן ריבלין נבחר בזכות היותו איש ציבור ותיק ששום פרשייה שלילית לא נדבקה אליו. נחזור לקורח, שהיה עשיר מאוד וחשב שיש לו הזכות לקבל תפקיד כמי ששייך למשפחת לוי עפ"י סדר הקירבה ובודאי שגודל עשירותו הוסיפה נדבך חשוב בהכרתו שהתפקיד מגיע לו. למאבקו של קורח הצטרפו 250 אנשים מכובדים שהימרו לכאורה על סוס נכון שהתמיכה בו אמורה להבטיח להם תפקיד ציבורי בעקבות בחירתו של קורח. קורח שהיה עשיר מאוד ולכן נגזר הביטוי "עשיר כקורח" השתמש בכוחו להשגת מטרה. וחשבתי שכדאי שהציג את העניין הזה בניתוח המילה עשיר בעברית שיש לה משמעות עמוקה מאוד. המילה עשיר מתחלקת לשניים. יש רע אם האדם העשיר מבין שכל עושרו ניתן לו מאת הקב"ה כפיקדון להשתמש בו בצורה הנכונה לעזור למי שצריך. היום הוא עשיר ומחר הוא עלול להפסיד את כל הונו ולהיות עני, אזי הוא רע מלשון חבר וכל מה שהוא עושה זה יש. כמאמר הפסוק "להנחיל לאוהבי יש" אבל אם חלילה האדם משתמש בהון שניתן לו כפיקדון לצרכים שליליים אז המילה עשיר הופכת להיות, יש רע (בקמץ) קורח כפי שמעידה התנהגותו בחר בדרך השלילית וסופו היה שאיבד את כל הונו ואת עצמו, למרות שמצד עצמו היו לו זכויות שצפה שמזרעו צפוי לצאת שמואל הנביא שעליו נאמר "משה ואהרון בכוהניו ושמואל בקוראי שמו" שהישווה הכתוב את משה ואהרון לשמואל ועל כפות המאזניים הם היו שווים, אבל נכון לעכשיו יש למדוד את משקלו של האדם עצמו על פי מעשיו ולא עפ"י העתיד.
קורא נכבד
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .