קינאת אחיות? לפרשת ויצא

23/11/2012 12:44:08

ספר בראשית במיוחד הפרשיות העוסקות בבנייתו של העם היהודי והקמתה של המשפחה היהודית עתיר בסיטואציות שכל טלנובלה בת ימינו היתה מתפרנסת מהאירועים בצורה מכובדת והרייטינג של התוכניות היה ללא ספק גבוה.

וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה. יחוַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב, אֶת-רָחֵל; וַיֹּאמֶר, אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּרָחֵל בִּתְּךָ, הַקְּטַנָּה. יטוַיֹּאמֶר לָבָן, טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ, מִתִּתִּי אֹתָהּ, לְאִישׁ אַחֵר; שְׁבָה, עִמָּדִי. כוַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. כאוַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-לָבָן הָבָה אֶת-אִשְׁתִּי, כִּי מָלְאוּ יָמָי; וְאָבוֹאָה, אֵלֶיהָ. כבוַיֶּאֱסֹף לָבָן אֶת-כָּל-אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה. כגוַיְהִי בָעֶרֶב- וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו; וַיָּבֹא, אֵלֶיהָ. כדוַיִּתֵּן לָבָן לָהּ, אֶת-זִלְפָּה שִׁפְחָתוֹ- לְלֵאָה בִתּוֹ, שִׁפְחָה. כהוַיְהִי בַבֹּקֶר, וְהִנֵּה-הִוא לֵאָה; וַיֹּאמֶר אֶל-לָבָן, מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי- הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ, וְלָמָּה רִמִּיתָנִי. כווַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא-יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ- לָתֵת הַצְּעִירָה, לִפְנֵי הַבְּכִירָה.

בפרשת ויצא אנחנו מוצאים את המשולש הקשה מאוד שבו שתי אחיות שאביהן רוצה להשיאן , והאיש שעומד על הפרק, אוהב אהבה עזה אחת מהן, איך יוצאים מהפלונטר הזה?

הקורא שמכיר את דברי רש"י על הפסוק "ועיני לאה רכות" מבין שכבר מזמן הולדת רחל ולאה נקבעו הזיווגים בין בנות לבן לבני רבקה. הבכור לבכירה והצעירה לצעיר דהיינו לאה מיועדת לעשו ורחל מיועדת ליעקב. לאה ששמעו של עשו הגיע לאוזניה מבכה את מר גורלה ולכן ועיני לאה רכות, מבטה היה רך ונעים אבל המחשבה שהיא תינשא לעשו הרשע לא עושה לה טוב ואילו רחל לא רק שהיא מיועדת ליעקב אלא שהקב"ה חנן אותה ביופי מיוחד עד כדי כך שהתורה מציינת זאת באופן חריג "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה" לא רק יופי חיצוני אלא גם יופי פנימי שהוא מעלה גבוהה של חסד ועליו נתמקד.

יעקב שיודע שלא ניתן לסמוך על לבן נותן לרחל לפני חתונתם סימנים וכוונתו היא שביום החתונה כאשר הוא יגיע לאוהל כשהוא שתוי וראשו לא צלול, האוהל יהיה חשוך ולא תהיה לו האפשרות לבדוק שהאישה השוכבת במיטה היא אכן רחל ולכן הוא מכין 3 סימנים שבהם יוכל לזהות את האישה . המדרש אומר שהסימנים אותם מסר יעקב לרחל הם בראשי תיבות ח.נ.ה חלה נידה הדלקת נרות שלושת הדברים הבסיסיים של הבית היהודי. ( סימלי הדבר שראשי התיבות הם חנה כי ידוע לכל שגם חנה אשת אלקנה ואמו של שמואל הנביא היתה עקרה כמו רחל ולאה וכמו יתר האבות והאמהות ) רחל, יפת התואר ובעלת החסד יודעת מה עובר על אחותה הגדולה והיא מוסרת את הסימנים ללאה וכך התרמית שתוכננה ע"י לבן האבא וממנה חשש יעקב קורמת עור וגידים כאשר רחל אהובתו של יעקב היא זו שהופכת להיות המוציאה לפועל של תוכנית לבן מבלי שידעה על כך. איך יעקב לא הרגיש ולא ידע למרות שהוא מגיע לאוהל הנכון, נכנס למיטה הנכונה ומוצא בבוקר שלצידו שוכבת האשה הלא נכונה זו שאלה /תמיהה וכל אחד יסביר עפ"י מיטב מחשבתו כיצד זה קורה. בימינו חובה על הכלה לגלות את פניה בחופה כדי שהחתן ידע בבירור שהאישה העומדת מתחת לחופה היא הכלה המיועדת. בהמשך הפרק כאשר רחל נישאת גם היא ליעקב מגיע סיפור הדודאים יד וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר-חִטִּים, וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה, וַיָּבֵא אֹתָם, אֶל-לֵאָה אִמּוֹ; וַתֹּאמֶר רָחֵל, אֶל-לֵאָה, תְּנִי-נָא לִי, מִדּוּדָאֵי בְּנֵךְ. טו וַתֹּאמֶר לָהּ, הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת-אִישִׁי, וְלָקַחַת, גַּם אֶת-דּוּדָאֵי בְּנִי; וַתֹּאמֶר רָחֵל, לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה, תַּחַת, דּוּדָאֵי בְנֵךְ. טז וַיָּבֹא יַעֲקֹב מִן-הַשָּׂדֶה, בָּעֶרֶב, וַתֵּצֵא לֵאָה לִקְרָאתוֹ וַתֹּאמֶר אֵלַי תָּבוֹא, כִּי שָׂכֹר שְׂכַרְתִּיךָ בְּדוּדָאֵי בְּנִי; וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ, בַּלַּיְלָה הוּא.

מעניינת מאוד עד כדי תמיהה גדולה תשובתה של לאה לבקשת רחל "תני לי מדודאי בנך" לאה באה בטענה קשה אל רחל שהיא לקחה לה את בעלה יעקב. "המעט קחתך את אישי" להיכן נעלמה הכרת הטובה של לאה למעשה של רחל שהיה שבע שנים קודם לכן כאשר רחל עשתה עם לאה מעשה חסד גדול ונתנה לה את הסימנים? האם זו הכרת הטובה של לאה? האם לאה אינה בעלת חסד וזוכרת לאחותה הטובה את מסירת הסימנים?

וצריך לומר שמעלת החסד הגדולה של רחל אימנו שבזמן מסירת הסימנים ללאה, דהיינו כאשר היא לימדה אותה את הלכות חלה, נידה והדלקת נרות ( ר"ת ח.נ.ה ) היא לא אמרה לה שאלה הסימנים שנתן לה יעקב לערב חתונתם, שזו הסיסמא שאם תאמר אותה ידע יעקב שהוא הגיע למקום הנכון. לאה ברוב תמימותה חשבה בזמן שיעקב בודק איתה אם היא מכירה את הסיסמא שהיא יודעת את התשובות כי מספר ימים קודם לכן היא למדה יחד עם רחל אחותה את הסוגיה הזו. לאה לא העלתה בעיני רוחה שיש פה מעשה מכוון של רחל אלא יד המקרה ולכן כאשר רחל באה ללאה בבקשה לקבל את דודאי ראובן לאה אומרת לה את המילים הקשות "המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני" כי לאה ראתה את העובדות ואלה הראו לה שרחל אשתו השנייה של יעקב, אחותה הצעירה, חטפה לה את יעקב מהמיטה ולקחה אותו אליה ואילו היא "זכתה" ביעקב בזכות.

רחל בעלת החסד הגדול, יפת המראה, גם במקרה זה לא מעמידה את לאה על טעותה ולא מספרת לה שכל תהליך הלימוד שלהן ביחד לפני החתונה ללימוד ח.נ.ה נועד מלכתחילה לטובת לאה כדי שהיא לא תתחתן עם עשו הרשע. רחל אימנו בעלת החסד הגדול ידעה לשמור את הסיפור כך שאחותה הגדולה לא תיפגע , "בולעת" בסבל גדול את העובדות:

שיעקב מתחתן עם לאה

שלאה יולדת בנים ליעקב והיא לא

ושלאה טוענת שרחל גנבה לה את יעקב

על גדולתה זו של רחל אימנו שידעה להתעלות על רצונה להיות אישה ולהיות אימא בחסד וברחמים גדולים זכתה להיות האם שמגוננת על עם ישראל, בניה

"כֹּה אָמַר ה`, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים – רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ" (ירמיהו ל"א, יד). "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-ה`, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-ה`; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם" (שם, טו-טז).

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .