שבע ברכות - המשמעות של כל ברכה

שבע ברכות

הברכה הראשונה - היא על היין, כי אין שמחה אלא ביין . לכאורה, ברכה זו אינה קשורה כ"כ לשבע ברכות, אלא היא באה מכורך הסעודה. אך אין זה כך. אז מה הקשר שלה? בגמ` (סנהדרין ע., ברכות מ.) ר` מאיר אומר שעץ הדעת ממנו אכלו אדם וחווה היה גפן. אז הנה באים אנו כאן ושותים את היין, תוך בקשת רשות מה`, ע"י הברכה, ובכך מתקנים אנו את חטאם הקדום של אדם וחווה.

הברכה השנייה- היא על בריאת העולם, שהרי בני הזוג הזה, כל העולם כולו מתחדש עליהם עתה, עם נישואיהם. ברכה זו מפנה אותנו בעצם להסתכל על מהות החתונה- לכבודו של ה` יתברך, כי לשבת ברא את העולם, ולא תוהו. כי ה` "עושה שלום ובורא את הכל". בברכה זו מברכים אנו את ה` על יצירת כלל העולם, וכלל הבריאה.

הברכה השלישית - היא על יצירת האדם, כאילו הוא נוצר עכשיו. וביצור זה אנו עוסקים כעת, בשבחנו את ה`. יוצא מכך, שבתחילה ברכנו על בריאת כל העולם כולו, ועתה העברנו את הזרקור והתמקדנו ביצירה אחת קטנה ויחידנית, האדם, ועליו אנו מברכים את ה` בברכה זו.

הברכה הרביעית - היא על הזיווג שהקב"ה זיווגם יחד. בברכה זו אנו מברכים את ה` על צלמו שנתן בתוכנו, הוא הנפש, ועל תבניתנו, היא הגוף, ועל שהוציא מהם את הבנין- האישה ("ויבן... א-לוקים את הצלע), ובכך השלים הבריאה, לעדי-עד, ובמודל זה הוא ממשיך ליצור את האדם גם היום. עפ"י חתימתן הדומה של ברכה זו וקודמתה ניתן לראות כי הן עוסקות באותו נושא, ומהו? לפני-כן בירכנו על יצירת האדם ככלל, וכעת, בברכה זו, אנו מברכים את ה` על גמר יצירת האדם, כלומר, יצירת האישה.

הברכה החמישית - היא על ציון וירושלים שעתיד הקב"ה לנחמן ולשמחן, שכן חייב אדם להעלות את ירושלים על ראש שמחתו. תוכנה של הברכה מדבר על כך שכרגע ציון עקרה, כי ילדיה רחוקים ממנה, אך היא תשמח בשובם אליה, והננו מברכים את ה` שמאחדנו עם אמנו. ובכן, ברכה זו עוסקת, כמובן מאליו, בגאולת ירושלים ובשמחתה העתידה.

הברכה השישית- היא על שמחת חתן וכלה, הודיה ותפילה שתהא שמחתם שלמה. שכמו שבגן-עדן אדם וחווה היו היחידים בעולם ולא היו יכולים להשוות האחד את השני לעומת זוגות אחרים, כך אנו מברכים את החתן והכלה שלא יסתכלו על זוגות אחרים, אלא רק יתעסקו בבנין והאדרת זוגיותם

הברכה השביעית- היא הודיה לה` על אשר המתיק את החיים על פני תבל בשמחתם ובששונם של חתן וכלה ועל שנתן בהם אהבה, אחווה, שלום ורעות.בברכה זו,אנו עוסקים בשמחת החתונה שהיא שייכת יותר, לא רק, אך יותר, בחתן, זאת משום שהוא כאדם השמח, להבדיל, בבגד חדש שהוא קנה, כך החתן שמח בכלה שבה הוא זכה. ולכן חותמים אנו במילים "משמח החתן עם הכלה", החתן שמח בכלה.