שיעור לזכרה של שרה דידי בת חביבה תשע"ה

18/01/2015 10:12:39

מהנס לאמונה

ספר שמות פרשת וארא – לזכרה של שרה בת חביבה נפטרה א' שבט תשס"ה

בפרשת וארא מתחילות 10 המכות על פרעה. התורה מאזכרת ביטויים שנאמרים בד"כ על פרעה, מה המכה תעשה לו בפן האמוני

מכת הדם - כֹּה, אָמַר יְהוָה, בְּזֹאת תֵּדַע, כִּי אֲנִי יְהוָה

מכת הצפרדע - וַיֹּאמֶר, לְמָחָר; וַיֹּאמֶר, כִּדְבָרְךָ--לְמַעַן תֵּדַע, כִּי-אֵין כַּיהוָה אֱלֹהֵינוּ.

כינים - וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל-פַּרְעֹה, אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא

דבר - בַּעֲבוּר תֵּדַע, כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל-הָאָרֶץ

ברד - יְהוָה, הַצַּדִּיק, וַאֲנִי וְעַמִּי, הָרְשָׁעִים (תגובה של פרעה).

ארבה - וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה.

השפעת הניסים על המצרים ועל עם ישראל. האם הנסים הביאו לאמונה?

מטרת השיעור לבחון את תהליך קבלת האמונה וכיצד השתנה התהליך בין תקופת המקרא לתקופת כנסת גדולה התורה מעמידה את הכהנים כשומרי התורה ולימודה לכלל ישראל

פרקי אבות

משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושוע, ויהושוע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. והן אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה.

בחינת ציר הזמן כדי לבחון את המעבר בין הכהנים לחכמים

3761- בריאת העולם

2105- המבול

1523- ירידה למצרים

1313- יציאת מצרים וקבלת התורה

1000- דוד המלך

957- בניית בית המקדש הראשון

720- גלות עשרת השבטים

586- חורבן בית ראשון

538- הצהרת כורש

518- פורים

516- בניית בית שני

164- חנוכה

4- לידתו של ישו

70+ חורבן בית שני

393+ רומא מתנצרת

570+ מוחמד נולד

תקופות 1273- עד 1030- תקופת השופטים 1030- עד 586- תקופת המלכים 450- עד 300- כנסת גדולה

450- עד 320- מלכות פרס

320- עד 167- מלכות יוון

167- עד 37- מלכות חשמונאים

200- עד 0 תקופת הזוגות רשימת הזוגות מופיעה במשנה, מסכת אבות, פרק א', ברשימת ראשי החכמים שבתקופת בית שני:

1. יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.

2. יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי.

3. יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.

4. שמעיה ואבטליון. לאחר שמעיה ואבטליון הנהיגו את העם תקופה מסוימת בני בתירה שהעבירו את ההנהגה להלל הזקן.

5. הלל ושמאי. שמאי החליף חכם בשם מנחם שהיה בן הזוג המקורי של הלל, ולפי דברי המשנה‏[2] "יצא מנחם, נכנס שמאי".

החכם המנוי ראשון בכל זוג כיהן כנשיא הסנהדרין, והשני כאב בית דין של הסנהדרין.‏[2]

0-210 תקופת התנאים

210-500 תקופת האמוראים

500-650 תקופת הסבוראים

650-1059 הגאונים

1050-1500 ראשונים

1500-2013 אחרונים

תקנות אנשי כנסת גדולה

פעולות אנשי כנסת הגדולה: 1) להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה 2) לסדר כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות". 3) לסדר התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע. 4) הבדילו בין מקיימי הדת ובין הכופרים בה. 5) הם פירשו את התורה ע"פ הקבלה והלכה למשה מסיני. 6) תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף.

אנשי כנסת הגדולה תקנו את התפילות והברכות קדושות והבדלות (ברכות לג, א). כלומר הם שתקנו את נוסח תפילת שמונה עשרה. והם תקנו את נוסח כל הברכות, ובכללן ברכות קריאת שמע וברכות הנהנין. והם תקנו את שלוש התפילות, שחרית מנחה וערבית, שחרית ומנחה כחובה, וערבית כרשות[1]. שינוי כתב התורה מהכתב העברי הקדום לכתב אשורי "סגירת" התנ"ך" תמה תקופת הנבואה. מעכשיו הלימוד והמעשה יביא לאמונה. במקום להתמקד בבית המקדש שם הכהנים לא מילאו את חובתם כראוי יש להתמקד בבית המדרש

חברי בית הדין של עזרא הסופר, שהוקם בתחילת ימי בית המקדש השני, הם הנקראים "אנשי כנסת הגדולה". והיה זה בית הדין הגדול ביותר שהוקם אי פעם בישראל, ובו מאה ועשרים זקנים, וביניהם הנביאים והחכמים: חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, חנניה ומישאל, עזריה ונחמיה בן חכליה ומרדכי, בלשן וזרובבל, ועוד הרבה חכמים עמהם, והאחרון שבהם היה שמעון הצדיק (הקדמת הרמב"ם למשנה תורה).

ביטול הנבואה. הגעה לאמונה דרך הלימוד השכלי, מתן מעמד חשוב לחכמים על פני הכהנים בבית המקדש. יצירת מתח בין חכמים לכהנים (צדוקים) שנמשך שנים רבות עד לחורבן הבית

למי דומה חוני המעגל?

סיפורו של חוני המעגל

תלמוד בבלי מסכת תענית דף כג עמוד א תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין. אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא להתיר שבועתך. אמר: לא כך שאלתי, אלא גשמי בורות שיחין ומערות. ירדו בזעף, עד שכל טפה וטפה כמלא פי חבית. ושיערו חכמים שאין טפה פחותה מלוג. אמרו לו תלמידיו: רבי, ראינוך ולא נמות. כמדומין אנו שאין גשמים יורדין אלא לאבד העולם. אמר לפניו: לא כך שאלתי, אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן, עד שעלו כל העם להר הבית מפני הגשמים. אמרו לו: רבי, כשם שהתפללת שירדו, כך התפלל וילכו להם. אמר להם: כך מקובלני שאין מתפללין על רוב הטובה. אף על פי כן, הביאו לי פר הודאה. הביאו לו פר הודאה. סמך שתי ידיו עליו, ואמר לפניו: רבונו של עולם! עמך ישראל שהוצאת ממצרים אינן יכולין לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות, כעסת עליהם - אינן יכולין לעמוד, השפעת עליהם טובה - אינן יכולין לעמוד, יהי רצון מלפניך שיפסקו הגשמים ויהא ריוח בעולם. מיד נשבה הרוח ונתפזרו העבים, וזרחה החמה, ויצאו העם לשדה והביאו להם כמהין ופטריות. שלח לו שמעון בן שטח: ( אחיה של שלומציון המלכה, אשתו של המלך אלכסנדר ינאי )

אי נוחות של חכמים ממעשה הנס של חוני המעגל

אלמלא חוני אתה - גוזרני עליך נידוי. שאלו שנים כשני אליהו שמפתחות של גשמים בידו של אליהו, לא נמצא שם שמים מתחלל על ידך? אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך, כבן שמתחטא על אביו ועושה לו רצונו. ואומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים, אפרסקים, ורמונים - ונותן לו. ועליך הכתוב אומר ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך. הקשר בין אמונה לנס, בין אמונה לנביא יוצר מצב בעייתי מבחינת האמונה הנביא בתפילתו מראה קשר ישיר ולפעמים מהיר בין הפעולה והתגובה. לא יורד גשם!!! באים לנביא הוא מתפלל והופ, יורד גשם. זה מאוד בולט בפרשת שמע ישראל.

פרשה ראשונה של שמע ישראל: כולה אהבה, עשיית רצון ה' ללא גמול וללא תקוות לגמול וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלּקֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ, וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאֹדֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיוֹם עַל-לְבָבְךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבָּרְת בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ, וְהָיוּ לְטֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכֽתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ:

פרשה שנייה של שמע כולה יראה: חשבונאות של עשייה וגמול

וְהָיָה אִם-שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל-מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶה אֶתְכֶם הַיוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל-לְבָבְכֶם וּבְכָל-נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר-אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ, וְאָסַפְתָּ דְּגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבַעְתָּ: הִשָׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם: וְחָרָה אַף-ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת-הַשָּׁמַיִם וֽלֹא-יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת-יְבוּלָה, וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֶן לָכֶם: וְשַׂמְתֶּם אֶת-דְּבָרַי אֵלֶה עַל-לְבַבֽכֶם וְעַל-נַפְשְׁכֶם, וּקֽשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֵיכֶם: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּכְתַבְתָּם עַל-מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל-הָאָרֶץ:

אגדה על חוני שישן שבעים שנה נמסרת מפי ר' יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהילים קכ"ו), אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא? (גלות בבל נמשכה ע' שנה).

יומא חד אזל באורחא חזייא לההוא גברא דהוה נטע חרובה, אמר ליה: האי עד כמה שנין טעין? אמר ליה: עד שבעין שנין, אמר ליה: פשיטא לך דחיית שבעין שנין? אמר ליה האי גברא: עלמא בחרובא אשכחיה, כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי. יתיב כי כריך ריפתא, אתא ליה שינתא נים, אהדרא ליה משוניתא (עלתה שן סלע סביבותיו) ואיכסי מעינא דאינשי, ונים שבעין שנין. כי קם, חזייא לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו, אמר ליה: את הוא דשתלתיה? א"ל: בר בריה אנא, א"ל: שמע מינה דניימי שבעין שנין.. אזל לביתיה אמר להו: בריה דחוני המעגל מי קיים? אמרו ליה: בריה ליתא, בר בריה איתא, אמר להו: "אנא חוני המעגל!", לא הימנוהו. אזל לבית המדרש, שמעינהו לרבנן דקאמרי נהירין שמעתתין כבשני חוני המעגל, דכי הוי עייל לבית מדרשא כל קושיא דהוו לה לרבנן הוה מפרק להו. אמר להו "אנא ניהו!" לא הימנוהו, ולא עבדי ליה יקרא כדמבעי ליה. חלש דעתיה בעי רחמיה ומית (תענית כג). אמר רבר, היינו דאמרי אינשי: או חברותא או מיתותא

סופו של חוני המעגל (הרצון להפעיל את הנביא לפי הצרכים שלי ולא לפי מה שהנביא חושב)

לפי דברי יוסיפוס, נהרג חוני המעגל בעת שהורקנוס צר על אריסטובלוס כאשר התבצר בהר המוריה.

חיל הורקנוס מצאו את חוני, הביאו אותו למחניהם ודרשו ממנו להתפלל לה' להכניע את אריסטובלוס ולאבדו. חוני לא רצה לקללו, התפלל ואמר "אנה ה' רחם עליהם, כי שניהם הם בני עמך, ואל תשמע להם אם יקללו איש את אחיו". אנשי הצבא יידו בו אבן והרגוהו (קדמוניות חלק י"ד פ"ב א').

הבאתי את הסיפור של חוני המעגל בגלל הקשר שלו לעץ החרוב, אמא בערוב ימיה חגגה את יום הולדתה בטו בשבט. אנו בניה נכדיה וניניה היינו העצים הרבים שיצאו מעץ המשפחה. היא בחרה את היום הזה כיום הולדתה כי היא לא ידעה את תאריך הולדתה וטו בשבט יש בו סימליות שמתארת את המשפחה הגדלה תחת ענפיו של העץ הראשי.

קורא נכבד

השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .