שירת הלוויים בבית המקדש
25/08/2013
18/08/2013 22:45:50
כבר בתחילת ספר בראשית, לאחר גירושם של אדם וחוה מגן עדן אנו מתוודעים למוזיקאי הראשון בתנ"ך, לבנם של עדה ולמך, יובל. התורה מציינת בפרק ד פסוק כא' ושם אחיו יובל, הוא היה אבי כל תופס כינור ועוגב. הכינור והעוגב נתפסים בימינו ככלי נגינה שפורטים על נימי נפשינו, יש בהם את היכולת להגיע למעמקים ולגבהים ולרגש את השומע עד עמקי נשמתו. רבים השירים המופיעים בתנך המבטאים תודה על מעשה טוב, תשבחות לקב"ה, לבריאה ולאדם באשר הוא. הבולטים הינם: שירת הים, שירת דבורה, שיר השירים ומזמורי ספר תהילים.
הלוויים היו אלה שתפקידם בבית המקדש היה בין היתר לנגן ולשיר. המשנה במסכת ערכין ( פרק ב' משנה ג' ) מתארת את האורקסטרה שהיתה בבית המקדש. אין פוחתים משני נבלים ולא מוסיפין על ששה. אין פוחתין משני חלילין ולא מוסיפין על שנים עשר. ובשנים עשר יום בשנה החליל מוביל בניגון בזמן הקרבת הקורבנות ולחלילין היו פיות של קנה מפני שקולו ערב ובזמן סיום הניגון לא היה מחליק אלא באבוב יחידי מפני שהוא מחליק יפה. דהיינו נעימת הסיום של הניגון היתה ע"י חליל אחד בלבד שהיה מאריך לאחר שסיימו שאר החלילים שכן הקול היחיד ( סולו ) מסיים יפה את הנעימה. ממש כמו בימינו בסיום של כל קטע נגינה ע"י תזמורת פילהרמונית. וזה עדיין לא הכל. אין פוחתין משתי חצוצרות ומותר להוסיף עד 120 חצוצרות בימים מיוחדים ואין פוחתין מתשעה כינורות ומותר להוסיף עד כמה שירצו. והצלצל לבד. ומה לגבי השרים?
אין פוחתין משנים עשר לוויים עומדים על הדוכן ומוסיפין עד לעולם ( כמה שירצו ) ילדי הלווים היו נכנסים למקדש רק בזמן שהלוויים הגדולים עומדים בשיר ( שרים את המזמור המתאים לכל יום ) ולא היו מנגנים בכלי נגינה אלא אומרים שירה בפה, כדי ליתן תבל ( מלשון תבלין ) בנעימה מפני שקול הילדים הקטנים דק וצלול והוא מתבל ומנעים את שירת הגדולים. ולא היו עומדים יחד עם הגדולים אלא עומדים בין רגלי הלווים והיו נקראים "צוערי הלווים" מה פירוש "צוערי הלוויים" ? פירוש אחד למילה צוער הוא מלשון צעיר פירוש שני למילה צוער שהיו מצערין את הלוויים הגדולים שאינם יכולים לשיר בקול צלול וגבוה כמו הקטנים.
איפה עמדו הלוויים ? ליד שער ניקנור היו 15 מדרגות שהובילו מעזרת הנשים לעזרה. משני צידי המדרגות איכסנו את כלי הניגון של בית המקדש. הלויים עמדו בשער ניקנור ניגנו ושרו את השיר של כל יום
ומה היו שרים ?
מסכת תמיד פרק ז' משנה ד'
השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים (תהילים כד) לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה בשני היו אומרים (תהילים מח) גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו בשלישי היו אומרים (תהילים פב) אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט ברביעי היו אומרים (תהילים צד) אל נקמות ה' אל נקמות הופיע בחמישי היו אומרים (תהילים פא) הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב בששי היו אומרים (תהילים צג) ה' מלך גאות לבש לבש וגומר בשבת היו אומרים (תהילים צב) מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים: כל שיר של יום היה מחולק ל – 3 קטעים ובין כל קטע וקטע היו הכהנים תוקעים בשופרות וכל העם שפקדו את בית המקדש השכם בבוקר והיו בעזרה, כדי להיות שותפים להתרוממות הרוח ולקבל את ברכת הכהנים " יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" היו משתחווים עם כל תקיעה ותקיעה של הכהנים.
הניגון והשירה שזורים בתרבות היהודית מקדמת דנא, יש בהם ערכים ויכולת להתגבר על מצבי רוח דיכאוניים. לכל קהילה היו הניגונים שלה שייחדו אותה מול קהילות אחרות. אנו נמצאים בחודש אלול ואוטוטו מקבלים את השנה החדשה. כל בית כנסת וכל קהילה יש בה את המנהג המיוחד ואת הניגון המיוחד לימים הנוראים. ומי שגדל על ברכי ניגונים אלה כמה הניגון המיוחד הזה מחבר אותו אל הטקסט במחזור. שתהיה שנה טובה, שנה של ניגון שיוצא מהלב ונכנס אל הלב.
קורא נכבד
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .