תביא לנו "נס" בימינו?- לפרשת כי תישא
18/02/2011 11:24:48
נס גלוי
בפרשת השבוע כי תישא ישנם עניינים רבים והבולטים מבינהם הם מעשה העגל ושבירת הלוחות. רבים הדיונים התהיות והשאלות בענין מעשה העגל שהנה לא עברו אלא ארבעים יום ממעמד הר סיני , מעמד גדול והירואי שבו אמרו עם ישראל נעשה ונשמע עד שעבדו את העגל ואמרו "אלה אלוהיך ישראל" , מאיגרא רמא לבירא עמיקתא – הכיצד?
אני רוצה להביא שתי עמדות בענין זה , לכאורה הפוכות זו לזו אבל במחשבה עמוקה יותר הן אולי משלימות זו את זו
העמדה הראשונה - לשבח
חז"ל הרבו לדבר בשבח עם ישראל כאשר אמרו במעמד הר סיני "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע".
וכך כותבת הגמרא (שבת פח.): "דרש רבי סימאי, בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע', באו שישים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל וקשרו לו שני כתרים, אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע'… אמר רבי אלעזר בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה ונשמע', יצתה בת קול ואמרה "מי גילה רז זה לבני שמלאכי השרת משתמשים בו, דכתיב 'ברכו ה' מלאכיו עושי דברו לשמוע בקול דברו', ברישא 'עושי', והדר 'לשמוע'
העמדה השנייה – לגנאי
מאמר חז"ל מתוך מדרש רבה לפרשת נשא
אמרו רבותינו אחר מ' יום שקבלו ישראל את התורה עשו ישראל את העגל מנין שכן אתה מוצא שהאלהים רמז למשה על כך אמר לו האלהים משה אין את רואה לישראל היכן הם עומדים ואומרים (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע חייך בכזבים הם עומדים אינם משלמים לי אלא מ' יום שנא' (שם יט) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' חסר מקרא כלום לי למ"ד שלשים יו"ד עשרה הרי מ'
רבי שמעון בן יוחאי ורבי אליעזר בן יעקב אחד מהם היה אומר כ"ט יום היו ישראל מושלמין וחד מנהון היה אומר י"א יום היו ישראל מושלמין ותרויהון מחד קרא שנאמר (דברים א) אחד עשר יום מחורב וגו' אחד מהן אומר מהו י"א אמר להם משה לא כ"ט יום הייתם מושלמין לאלהים וי"א אחרונים הייתם מתחשבין האיך לעשות את העגל שנאמר אחד עשר יום וחבירו אומר אחד עשר יום היו מושלמים לאלהים וכ"ט היו מתחשבין האיך לעשות את העגל
ר"ש בן חלפתא אומר יום אחד היו מושלמין שנאמר (שם ד) יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב
ר"מ אומר לא כדברי אלו ולא כדברי אלו אלא אפילו בשעה שהיו אומרים (שמות כד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע היו אומרים בפיהם אחד ובלבם אחד שנאמר(תהלים עח) ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו הרי אפילו באותו היום שהיו עומדים לפני הר סיני לא היה לבם נכון לבוראם
מידי פעם עולה בי השאלה : מדוע הקב"ה לא מגלה פניו בצורה גלויה כפי שמתואר רבות בחמישה חומשי תורה? הרי שאם יהיה גילוי כזה מספר פעמים , התקשורת תביא את הגילויים האלה לידיעת כל העולם ולא יהיה ספק בלב אף אחד כי מלוא כל הארץ כבודו ומלאה הארץ דעה את ה'.
2 מאמרי חז"ל שהבאתי אומרים לנו שניסים גלויים אין בהם כדי לשכנע את האדם להיות מאמין בקב"ה , נס גלוי יש בכוחו להפעים את ליבו של האדם ולגרום לו התרגשות והתעלות , זה נכון . אבל לכמה זמן ?
במדרש רבה הדעות מגוונות ומפתיעות למדי כאשר רבי מאיר הוא הקיצוני ביותר בדעתו כאשר הוא אומר שעוד באותה שעה לא היה פיהם וליבם של עם ישראל שווים. אמרו משהו וחשבו על משהו אחר.
כאנלוגיה ניתן אולי לומר שהלוחות הראשונים שירדו אלינו תוך גילוי ניסים ברורים "וכל העם רואים את הקולות.." שרדו בדיוק את הזמן שרבי מאיר מדבר עליו ואילו הלוחות השניים עליהם נאמר "פסול לך" , אלה שרדו הרבה מאוד שנים . יש פה עבודה עצמית של האדם אמונה שמגיעה מתוך הבנה ועבודה אישית של האדם היא האמונה השורדת.
לנו , האנשים המאמינים , יש מסר ברור , כדי להיות מאמין נדרשת עבודה פנימית והתמודדות יום יומית עם דילמות , הלימוד וההבנה של האדם הפרטי הם הם אלה שיעזרו לאדם להיות מאמין לאורך זמן ובשלמות לב.
ניסים גלויים דומים הם לזיקוקי דינור של ערב יום העצמאות , כולם נושאים עיניהם לשמים ומתפעלים מהמראה המרהיב של ההתגלות , דקה מאוחר יותר השיגרה חוזרת למקומה וכולם שוכחים את התעלות הרוח שהיתה
האדם המאמין דומה לרץ למרחקים ארוכים , המלחמה הפנימית הפסיכולגית של הרץ היא האם להישבר מקושי הריצה כפי שמשדר לו המח או להאמין שיש לו את הכח הנפשי להמשיך בריצה ולא להישבר כפי שמשדר לו המח.
זו גם המלחמה הפנימית של האדם המאמין
העובדות מראות שרצי המרתון מצליחים לרוץ ארבעים ושניים קילומטרים ועוד קצת ולהישר בחיים , ז"א שמבחינה גופנית זה אפשרי וכל המאבק מתמקד ביכולת הפנימית של הרץ להאמין שהוא יכול לנצח את עצמו.
קורא נכבד
השקעתי זמן ומחשבה בכתיבת המאמר , אשמח לקבל התייחסות או לכל הפחות תעשו "לייק" שאני אדע שהיה לכם נחמד .